התשובה
שלום
עקרונית עציץ שאינו נקוב המונח בתוך בית אין חלים עליו דיני שביעית ומותר בשעת הצורך לזרוע בתוכו(היתר הניתן לחקלאים ולצורך לימודי ורפואי).
לאור זאת האדניות, הניתנים לטלטול(שאינם מקובעים וניתן להרים אותם) ומונחים במרפסת באזור במקורה אין דיני שביעית חלים עליהם ואם יש צורך לזרוע או לנטוע בתוכם מותר, אך הואיל וההיתר הוא מחמת ספק איסור דרבנן ,התירו זאת רק בשעת הצורך, לכן אם ניתן להמתין עד לאחר ר"ה תשע"ו נראה שכדאי להמתין.
האדניות הנמצאות במקום שאינו מקורה חלים עליהם דיני שביעית ואין לזרוע או לנטוע שם עד ר"ה תשע"ו.
מילוי האדניות באדמה או בכל חומר גידול אחר יש בזה משום מלאכה האסורה בשביעית (חרישה בשביעית - הכנת קרקע לזריעה). ולכן אין להכין את האדניות העומדות במקום שאינו מקורה עד לאחר ר"ה תשע"ו.
ניתן לקנות שתילים רק ממשתלות אם שיש להם אישור היתר מכירה (או ממשתלות אם שגדלו גויים)
כמו כן עצים יש לקנות ממשתות שיש להם היתר מכירה או לקנות עץ בוגר שידוע שלא ניטע בשמיטה.
בקניית עץ פרי כדאי לקנות ממשתלה שיש לה פיקוח על שנות ערלה, כדי שתוכח להסתמך על חשבון השנים שהיה השתיל במשתלה . אם אין פיקוח ערלה על העץ יש למנות שנות ערלה מחדש משעת השתילה לאחר ר"ה תשע"ו (דיני ערלה חלים גם על הגדל בתוך בית ובמצע מנותק מדרבנן, והגדל בקרקע מדאורייתא)
חישוב שנות ערלה : אם יש פיקוח ערלה אזי ממשיכים את חשבון שנותיו. אם אין פיקוח אזי הנוטע לאחר ר"ה תשע"ה , שנת תשע"ו תהיה שנה ראשונה , תשע"ז שנה שניה , תשע"ח שנה שלישית ושנות ערלה יסיימנו בטו בשבט תשע"ט. וכל הפירות שיחנטו מט"ו בשבט תשע"ט עד טו בשבט תש"ס יהיו פירות נטע רביעי. אך מחמת שהספירה המחודשת נובעת מספק מה היה מצב העץ בחילה, לכן פירות נטע רביעי אילו נחלל בלא ברכה וגם נפריש מהם תרו"מ בלא ברכה שמא הם כבר פירות שנה חמישית