התשובה
הגמ' (מכות ג ע"א) הביאה שתי דעות בנידון ולא הכריעה, וכתבו חלק מהראשונים (ראה תוס' ב"ב קמה ע"ב ד"ה ואין השביעית) שאין לתבוע חובות אלו, אלא אם כן עשה המלווה פרוזבול (בביאור שיטתם ; ראה שני הסברים בב"י חו"מ סי' סז מהדורת מכון ירושלים סעי' י ד"ה וכן המלוה לזמן). אולם להלכה פוסקים שמצוות שמיטת כספים חלה רק על הלוואות שמועד פירעונן יחול לפני סוף השמיטה (רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ט ה"ט, שו"ע חו"מ סי' סז סעי' י). זאת משום, שמצוות שמיטת כספים בימינו היא מדרבנן, והכלל הוא שספק איסור דרבנן לקולא, ומשום כך מותר למלווה לתבוע חוב זה (ב"י שם בדעת ר"ת ועוד ראשונים).
