התשובה
מצוות שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה מדרבנן בכל מקום, והיא חלה רק על הלוואות שמועד פירעונן תם לפני סוף השמיטה. אך במשך השמיטה יכול האדם לתבוע את כל חובותיו שמועד פירעונם כבר הסתיים משום ש"אין שביעית משמטת אלא בסופה" (רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ט ה"ד). אכן יש מן הפוסקים שסוברים שאע"פ כן, חל איסור על המלווה לתבוע את חובו ("לא יגוש את רעהו") כבר מתחילת השביעית (רא"ש גיטין פ"ד סי' יח, וכך פסק שו"ע הרב חו"מ סי' לו), אך מעיקר הדין פוסקים כדעת הרמב"ם (שם) והשו"ע (חו"מ סי' סז סעי' ל) שאיסור זה אינו עומד בפני עצמו, ומותר לאדם לתבוע את כספו עד סוף השמיטה (קטיף שביעית פרק עג הע' 14).
לפיכך כל ההלוואות שמועד פירעונן אמור להסתיים עד סוף שנת תשס"ח "כשתשקע חמה בליל ראש השנה של מוצאי שביעית אבד החוב" (רמב"ם שם), אלא אם כן יכתוב המלווה פרוזבול כדת וכדין (שו"ע שם סעי' יח).