סירוס פלפלים

התשובה

מובא בירושלמי (שביעית פ"ד ה"ד) 'אין מרכיבין דקלים מפני שהיא עבודה' וביאר הרש"ס (לירושלמי שם) שמדובר בהאבקת הדקלים.[1] האבקה זו נחוצה על מנת ליצור פרי. מלאכה זו אסורה מדרבנן בשמיטה, משום שהיא איננה נחוצה לקיום העץ עצמו, והיא אסורה מדין 'אברויי'.[2] לכן עקרונית אין לבצע האבקה בשמיטה. אם כן נשאלת השאלה איך מוגדרת פעולת הסירוס, האם היא חלק מפעולת ההאבקה או שמא היא פעולה בפני עצמה?

יש להדגיש כי הסירוס כשלעצמו מזיק לפרח, שהרי בסיומו הצמח אינו יכול להפרות את עצמו. אלא שהוא הכנה לפעולה שתגרום ישירות ליצירת פירות טובים יותר בשיח.

ייתכן שהיה מקום להשוות עשיית פעולה זו לדין 'זומר וצריך לעצים', שחייב משום נוטע וזורע, מכיוון שפעולה זו בהכרח תגרום לתוספת צימוח בעץ. אלא שיש לחלק ולומר שכשאדם זומר, אזי אין צורך במלאכה נוספת כדי לקבל את התוצאה הרצויה, אלא היא תגיע מאליה. אולם בנדון דידן עדיין נחוצה פעולה נוספת, חיצונית, כדי שהתוצאה הרצויה תגיע.

נראה לומר שבשמיטה, הגדרת פעולה בתור פעולה מותרת או אסורה היא לפי מטרתה, כפי שמצאנו ברמב"ם:[3] 'החורש והחופר לצורך הקרקע'. כלומר האיסור בחפירה וחרישה הוא רק כשהן נעשות לשם תיקון הקרקע, אך אם אינן נעשות לצורך הקרקע אלא לצורך מטרה אחרת, מותר לעשותן בשמיטה.[4] ובהמשך דבריו,[5] לאחר שמנה את כל המלאכות האסורות מדרבנן, כתב: 'וכן שאר כל עבודות האילן'. מובן שכל מלאכה לצורך האילן אסורה. לכן במקרה זה, מכיוון שהמטרה בפעולת סירוס זו היא ביצוע האבקה, האסורה בשמיטה, אין לעשות פעולה זו.[6] אולם אם השטח נמכר בהיתר המכירה, מותר לעשות פעולת סירוס בפלפלים שבשטח זה. שהרי לאחר ששטח נמכר בהיתר המכירה מותר לעשות בו מלאכות האסורות מדרבנן על ידי יהודי, וגם האבקה נכללת בהיתר זה.