השקייה בשביעית

השאלה:

1-בפרק א הלכה ח’ דן הרב בנשוא השקייה בשמיטה. בהלכה מובאים סוגים שונים של שדות בית השלחין שהיא שדה זרעים. שדה אילנות עפר לבן ושדה לבן שיש אומרים שהם אותו דבר ויש מחלקים כמבואר בדברי הרב ובהערות.
אך בעמוד 227 (בהוצאת המכון) מתיחס הרב לשדה בית הבעל. רציתי לשאול מהי שדה בית הבעל, ידוע לי שהיא שדה שמושקית ממי גשמים אך איני יודע אם מדובר באילנות או תבואה וכו’?
2- באותו עמוד הרב מביא מחלוקת האם הותרה השקאה כל שהדבר צריך לקיים או רק השקאה מועטת לפי ההכרח. איני מבין, השקאה מועטת לפי ההכרח היא לא השקאה כדי לקיים?

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | כסליו תשע"ו

בס"ד

שלום וברכת ד'


בשבת הארץ (עמ' 227) הביא דיון לגבי שדה המושקה בד"כ על ידי גשמים, ואין צורך להשקותה על ידי בני אדם, אולם נחלקן כאשר יש צורך להשקות בשדה הבעל האם אפשר להשקות כרגיל כפי הנדרש לקיום הפירות בשביעית או שלא התירו השקיה בשדה הבעל, ורק התירו הרבצה שהיא פעולה הנעשית לצורך הקרקע (התזת טיפות מים) שתישאר הקרקע לחה אבל לא לטובת הפירות עצמם. וזה שכתב שהיא השקאה מועטה לפי ההכרח (שלא ינזקו הפירות).
הגדרת בית הבעל היא כללית מקום שלא צריך השקיה על ידי אדם, ולכן כל מקום שלא צריך השקיה על ידי אדם הוא שדה בעל, ואין משמעות האם זה שדה זרעים או אילנות.

בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון

toraland whatsapp