שמיטה-כללי

התשובה

1. הצרכן צריך להשתדל לקנות תוצרת מקדושת שביעית, מצעים מנותקים, ומערבה, ופירות קדושת שביעית, ובאופן כללי אוצר הארץ הוא הגוף הדואג לחקלאים וחקלאות יהודית, וכמו כן לשמירת שביעית, על תברר היכן באזור שלך יש חנות אוצר הארץ, ותשתדל לקנות שם. 

2. שכיר שהוא חקלאי אסור במלאכת השביעית כבעל השדה עצמו, אלא ששאלתך כנראה על שכירים שאינם עובדי אדמה אלא בעלי מקצועות חופשיים (עו"ד, מנהלים וכדו'). לא מצאנו לגביהם כל חובת מנוחה ושבתון, רק עובדי אדמה הוזהרו על שבימה, ואולי עובדי אדמה משתעבדים ומתחברים ביותר לאדמתם ועל כן צריכים מנוחה, ואילו השכיר הרגיל היום עובד כאן ולמחרת במקום אחר, אין לו מקום קבוע ואיננו משתעבד לאדמתו, על כן איננו זקוק לשביתה.

3. הרב קוק זצ"ל לאחר היתר מכירה התיר רק מלאכות דרבנן ולא התיר מלאכות דאורייתא (חרישה, זריעה, זמירה קצירה ובצירה). היו חכמים שהתירו גם מלאכות דאורייתא אבל מן הראוי לעשות מלאכות דאורייתא על ידי נכרים. 

4. א. נחלקו האחרונים האם יש איסור ספיחים במאכל בהמה, עיין שבת הארץ מהדורת מכון התורה והארץ פ"ד ה"ד אות ז. מכיוון שהנך רגיל לגדל עבור הבהמות נראה שיש להחמיר יותר משום ספיחים. על כן אפשר להקל רק בדבר שהוא נזרע בשישית והלקיטה בשביעית. ואז יש בו קדושת שביעית.
על כן עשב שנזרע בשישית ונלקט בשביעית יש בו קדושת שביעית ולא ספיחים ואפשר לתת אותו לבע"ח. אולם צריך להפקיר את השדה, וכמו כן הקצירה צריכים לעשותה בשליחות ב"ד ולא באופן פרטי, ואם אי אפשר נראה שצריך לעשות היתר מכירה. 

5. א. גוי אסור לו לעבוד בקרקע ישראל בשביעית.
ב. אם הגוי לא שותל ולא עושה מלאכות לנאות את הגינה אלא לשמר את הגינה רוב הפעולות מותרות.
ג. צריך לומר לגוי שלא ידשן יתר על המידה, או שיעשה דישון כבר בשישית, כמו כן כל הפעולות שיכול לעשות בשישית עליו לעשות בשישית, ולא התירו אלא לשמר את הגינה אבל לא להטיבה. (כדאי לעיין בספר קטיף הארץ, שבו יש את הפרוט ההלכתי לגינה הפרטית).