התשובה
בהנחת שאריות אוכל טרי לתוך מכל או בור המיועד לקומפוסט, נכנסות השאריות לתהליך מואץ של התפרקות. השאלה היא האם אין בכך איסור של הפסד פירות שביעית?
לכאורה יש להשוות בין דיני שביעית לדיני תרומה, ובנוגע לתרומה, מצאנו גישה בפוסקים שכל פרי או ירק שנעשה בו השימוש הרגיל, פוקעת קדושת התרומה מהשאריות שלהם.[1] אך יש בדיני שביעית צד חמור יותר מאשר בדיני תרומה, כלשון התוספתא (שביעית פ"ז ה"א): 'חומר בשביעית שאין במעשר שני... שהשביעית עשה בה פסולת אוכלין כאוכלין ואוכלי אדם כאוכלי בהמה'. משום כך, אין להקל עפ"י הסברא הנ"ל, בעיקר כשמדובר בעשיית קומפוסט שנהוג לזרוק לתוך מכל הקומפוסט שאריות של קליפות הראויות למאכל אדם, כגון: מלפפונים, גזר, קישואים וכדומה; ולכן אסור לעשות כן. אמנם ניתן להקל ב'גרם הפסד'. אם מניחים את השאריות בתוך נייר שמתפרק בקומפוסט, אזי אין הפסד בידיים כי אם 'גרם הפסד' שיבוא לאחר זמן.[2]
בנידון דידן יש שאלה נוספת. ריכוז של זבל אורגני בתוך אדמה בשביעית נחשב כהכנת ערימות של זבל בשביעית. פעולה זו הותרה רק בקיץ ורק באדמת בעל, וגם אז, רק במגבלות מסוימות, מחשש למראית העין שכוונתו לזבל את הקרקע.[3] אלא שבמקום שאין רגילים לזבל כגון בחצר וכדומה, יש מקום להקל; אך גם יש להניח את השאריות באופן שניכר שאין בכוונתו לזבל את האדמה במקום זה. לפיכך ההצעה היא להכין את הקומפוסט בתוך מכל ולא ישירות על האדמה, או לחפור את בור הקומפוסט בעומק שלושה טפחים (בין 24 ס"מ ל 30 ס"מ), ואז ניכר שאין בכוונתו לזבל את הקרקע.[4]
[1]. עי' רמב"ם, הל' תרומות פי"א הי"ד-טו, ועוד ראשונים; וראה ערוך השלחן העתיד, זרעים סי' צא סעי' ב-ד; ומצאנו שהרמב"ם השווה בין שביעית לתרומה, עי' רמב"ם, הל' שמיטה ויובל פ"ה ה"ב; ועי' שבת הארץ, פ"ה ה"ג הע' 16; ספר התורה והארץ, ח"ו עמ' 234-235.
[2]. שבת הארץ, פ"ה ה"ג אות ו.
[3]. רמב"ם, שם פ"ב ה"א-ה"ב.
[4]. התורה והארץ, ח"ו עמ' 238-241.