התשובה
נפסק ברמב"ם (הל' שמטו"י פ"ז הי"ט) 'והיוצא מן הפגים יש לו ולדמיו שביעית', כלומר החלב היוצא מפגי התאנה, יש בו קדושת שביעית. כמו כן אסור להשתמש בפירות שביעית לצורכי רפואה (רמב"ם, שם פ"ה ה"י): 'אין עושין מהם מלוגמא שנאמר והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ולא למלוגמא'. אם כן, לכאורה נראה שאין להשתמש בחלב היוצא מן הפגים לשם רפואה, ואסור להשתמש בו לצורך מריחה על יבלות. אלא שיש להבחין בין השימוש בחלב התאנה היום לבין השימוש בו בזמן המשנה. בעבר היו משתמשים בחלב התאנה להעמדת גבינה, כמבואר במשנה (ערלה פ"א מ"ז), והוא היה חלק ממרכיבי המאכל, ולכן אף היו נוהגים בו קדושת שביעית. אך בימינו נראה שאין לחלב הזה כל שימוש, ולכן מסתבר שאין בו קדושת שביעית. ולפי זה מותר בימינו להשתמש בו לצורך מריחה על יבלות לרפואה.
אלא שיש בעיה אחרת. החלב מצוי בתאנים רק בשלב שהתאנה עדיין אינה בשלה (פגים או בוסר). אסור לקטוף את הפרי בשלב זה, משום שמונעים בכך את ההגעה לשלב ההבשלה ויש בכך הפסד פירות שביעית. וכן נפסק ברמב"ם (הל' שמטו"י פ"ה הי"ז):
…אבל משיתחיל לעשות פרי לא יקוץ אותו שהרי מפסיד האוכל ונאמר לכם לאכלה ולא להפסיד'.
לכן למעשה, אף אם נאמר שאין קדושת שביעית בימינו על חלב התאנים, הקטיף של התאנים בשלב מוקדם של גידולם אסור. אמנם אם מוצאים פגי תאנה תלושים – מותר להשתמש בחלבם לשם מריחה על יבלות.
