התשובה
א. קדושת שביעית בגרעינים
בגרעינים יש קדושת שביעית, כמבואר במשנה (פ"ז מ"ג):
קליפי רמון והנץ שלו, קליפי אגוזים והגלעינין יש להן שביעית ולדמיהן שביעית.
אמנם מלשון המשנה משמע שהגלעינין הם של האגוזים, אבל הרמב"ם, הריבמ"ץ והר"ש כתבו שהגרעינים הכוונה כל גרעיני הפירות. שהרי אין לאגוזים גרעינים כלל, ועל כרחך שהדיון הוא על כל הגרעינים.
הרמב"ם (פ"ז הט"ו) כתב:
קליפי אגוזים והגרעינין יש להם שביעית ולדמיהם שביעית אבל אין להם ביעור ולא לדמיהם,
משמע שכל הגרעינים יש בהם קדושת שביעית, ואולם במקום אחר (פ"ה הכ"א) כתב:
הקליפין והגרעינין שמותרין בתרומה לזרים אין קדושת שביעית חלה עליהם והרי הן כעצים, אא"כ ראויין לצביעה
משמע שגרעינים שהם מאכל אדם ובהמה או עומדים לצביעה יש בהם קדושת שביעית. לפי יסוד זה ברור שגרעיני דלעת ראויים למאכל אדם, וצריך לנהוג בהם קדושת שביעית.
ב. רוב הגרעינים בארץ מיובאים
נשאלת השאלה האם גרעינים שלא עומדים לאכילה, שהרי לאכילה מייבאים מחו"ל גרעינים מזן מיוחד, שמא אין בהם קדושת שביעית.
נראה שאפילו דבר שיש רבים שאוכלים את הגרעינים עצמם, למרות שהמגדלים לא גידלו לשם אכילה, אבל כיוון שרבים רגילים לאכול את הגרעינים יש בו קדושת שביעית, כשם שגרעיני זיתים יש בהם קדושת שביעית, מכיוון שיש שפוצעים אותו ויש בו גרעין קטן ואותו סוחטים, וכי הרוב היו עושים כן? וכי היו נוטעים לצורך כך, אלא שהייתה רגילות וחשיבות מסוימת ולכן נחשב להיות מאכל שיש בו קדושת שביעית. ועוד יש להוסיף שהרי הרמב"ם פטר מקדושת שביעית רק דברים שהם כעצים גמורים (עיין פ"ז הי"ד), אבל כל דבר שאינו כעץ גמור - שיש שמשתמשים בו חלים עליו דיני קדושת שביעית. עוד יש להוסיף שהרי התוס' (שבת צב ע"ב ד"ה ואת"ל) כתב שאם היה במקום זה גידול זה היו אוכלים אותו, א"כ נראה שבמקומנו רבים אוכלים זרעי דלעת, א"כ חשוב כדבר מאכל, ויש בו קדושת שביעית.
כל דבר שיש בו קדושת שביעית אין להפסידו, וממילא אין היתר לזרעו אפילו בשמינית, שהרי הזריעה היא הפסד פירות שביעית. הרמב"ם (פיה"מ פ"ב מ"י) כתב שאין להניח בבית זרעים לצורך זריעה בשמינית.
ג. סיכום
על כן נראה שבגרעיני הדלעת אין להניחם לזריעה בשמינית, אלא לאכלם או להצניעם בקדושת שביעית.
