השריית דגים בפרוסות לימון של שביעית

התשובה

פירות או ירקות וכן שאר צמחים שבדרך כלל נאכלים כמות שהם, חיים או מבושלים – מותר לאוכלם בשביעית רק באופנים שבהם רגילים לאכול אותם בשאר השנים, אך לא באופנים הגורמים הפסד לפרי.[1] אך אסור להניח פירות שיש בהם קדושת שביעית לצורך נתינת טעם באוכל, אם לאחר מכן הפירות אינם ראויים לאכילה.

משום כך אסור לתת שזיפים מיובשים שיש בהם קדושת שביעית בתוך תבשילים כדי לתת טעם באוכל, אם הוא סוחט את הפירות באופן כזה שלאחר מכן הם לא יהיו ראויים לאכילה. דין זה מבוסס על השוואת דיני פירות שביעית לדיני פירות תרומה, שאף בזמן שכוהנים היו טהורים ויכלו לאכול תרומה, נאסר עליהם להכניס תאנים של תרומה לתוך תבשיל של דגים, משום שבפעולה זו סוחטים את הפרי וכבר אינו ראוי לאכילה.[2] אמנם אם ניתן לעשות כן מבלי לסחוט את הפרי והוא יישאר ראוי לאכילה לאחר מכן – הדבר מותר. זאת בתנאי שאותם פירות ייאכלו גם בפועל.[3]

לא כן כשמדובר בצמחי-תבלין שהשימוש המקובל בהם הוא נתינת טעם בלבד. אותם מותר לכתחילה להניח לצורך נתינת טעם בתבשיל, אף אם התבלין לא יהיה ראוי למאכל לאחר מכן.[4] לפי זה מותר לסחוט או להכניס לימון לתוך תבשיל של דגים כדי לתת טעם באוכל, אף שהוא לא יהיה ראוי למאכל לאחר מכן, היות שבכל השנים שימושו העיקרי לתת טעם במאכל ולא להיאכל בפני עצמו.

אולם שונה הדבר כאשר משרים דגים במים לפני הבישול ומכניסים לתוך המים פלחי לימון כדי לנטרל את ריחות הלוואי שבדגים. במקרה כזה אין הלימון משמש כפרי שמטרתו לתת טעם, אלא כחומר לנטרול ריחות או כחומר ניקוי – ושימוש זה, גם אם הוא רגיל בכל השנים, אסור לעשות בפירות שביעית, כיוון שאין זה שימוש הדומה לאכילה.[5]

[1].   רמב"ם הל' שמטו"י פ"ה ה"א-ה"ז.

[2].   עפ"י מס' תרומות פי"א מ"א ובריבמ"ץ ר"ש רא"ש רע"ב שם.

      הערת עורך: י"פ. בהכנסת תאנים לתוך תבשיל של דגים הופכות התאנים לבלתי ראויות לאכילה לגמרי, אך בדרך כלל כשמכניסים פירות לתבשיל, גם אם סוחטים אותם, עדיין הם ראויים לאכילה, גם אם בדרך כלל אנשים לא יאכלו אותם בפועל.

[3].   הגראי"ה קוק זצ"ל שבת הארץ פ"ה ה"ג אות ה, עפ"י תרומות פי"א מ"א ורמב"ם הל' תרומות פי"א ה"ג והערות 37–39.

      הערת עורך: י"פ. חיוב זה לאכול את הפרי הוא חומרה יתרה, ואולי הרב קוק זצ"ל החמיר כי לדעתו יש מצווה באכילת פירות שביעית, אך אין נוקטים כך להלכה.

[4].   עי' חסדי דוד, לתוספתא תרומות פ"י ה"ז ד"ה נותן; שבת הארץ פ"ה ה"ג אות ה.

[5].   כפי שאסרו לתת יין של תרומה לתוך מאכל של דגים כדי להעביר את הזוהמה שיש במאכל; עי' תרומות פי"א מ"א; ור"ש, רא"ש ורע"ב למשנה שם.