הדלקת נרות שבת בשמן של שביעית

התשובה

את הפסוק האמור במצוות שביעית: 'תהיה כל תבואתה לאכול', דרשו חכמינו ז"ל: 'תהיה אפילו להדלקת הנר' (ספרא בהר פרשה א). כלומר, מותר להדליק נר בשמן של שביעית, אף על פי שהוא נשרף ולא נאכל. כך גם נפסק להלכה ברמב"ם.[1] ויש שכתבו שמותר להדליק את הנר, כי נחשב ש'הנאתו וביעורו שווים'.[2] לפיכך גם הדלקת נרות שבת מותרת בשמן של שביעית, כיוון שמטרת הדלקה זו היא להנאת בני המשפחה. שהרי כאשר יש אור בבית יש שלום בבית, וכן יש בכך גם עונג שבת לבני הבית.

רמז למצווה יקרה זו לימדנו רש"י בפירושו לפסוק (בראשית כד, סז): 'ויבאה יצחק האהלה שרה אמו – ויביאה האהלה, ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו'. יהי רצון שנזכה שבזכות מצווה זו יקוים בנו מאמר חז"ל (ילקוט שמעוני, בהעלותך סי' תשיט): 'אם אתם משמרים נרות של שבת, אני מראה לכם נרות של ציון'.