התשובה
עם היכנסה של השנה השמינית (ה'תשע"ו) הבעל"ט, כאשר עבודות הקרקע יהיו מותרות, עדיין מצווים אנו לנהוג דיני שביעית בגידולי הקרקע, אף אלו שידוע לנו שנלקטו בשמינית, לפי הפירוט הבא:
ירקות ופירות האדמה – השלב הקובע את השנה בירקות הוא הקטיף, ולכן ירקות שנלקטו בשמינית (תשע"ו), אין בהם קדושת שביעית.
בתבואה וקטניות - השלב הקובע את השנה הוא 'עונת המעשרות', ואם הגיעו לשלב זה בשמינית (תשע"ו) – אין בהם קדושת שביעית. עם זאת, חכמים חששו שמא אנשים יזרעו בשביעית לצורך שיווק בשמינית, ולכן הם קבעו שאיסור ספיחין ימשיך גם בשמינית עד חנוכה, או עד הזמן שרוב הגידול של המין היה בשמינית.[1] אפשר להתעדכן בלוחות קדושת שביעית וספיחין באתר מכון התורה והארץ.[2]
פירות העץ – בפירותהעץ השלב הקובע הוא החנטה, ולכן כל פירות החורף שייקטפו בשנת תשע"ו יהיו קדושים בקדושת שביעית.[3] משום כך, אמנם אחרי ראש-השנה תשע"ו אין שום מגבלה על עבודות הקרקע במטעים, אך עדיין יש צורך להפקיר את הפירות שעל העצים עד סוף חודש מר-חשוון תשע"ו. לאחר זמן זה מותר לנעול את הגינה או המטע, ולקיים את מצוות ההפקר בהוצאת הפירות החוצה.
