מחירי הפרות והירקות הקדושים בקדושת שביעית

התשובה

בס"ד

שלום וברכת ד',

ראיתי את דבריך והם נכונים ומדוייקים. החשבון הוא פשוט מאד. החקלאי נקבע עמו מחיר מראש לסחורה, והמחיר הוא קבוע, המחיר הזה הם הוצאות החקלאי. על מחיר החקלאי יש את הסיטונאי (מוביל מהשטח למחסנים) ואת הקימונאי (מהמחסנים לחנויות). בבית דין יש הוצאות פיקוח שאין בהיתר מכירה (פיקוח בשדות, פיקוח במחסנים, פיקוח בחנויות) שינוע מיוחד וכדו'. כל ההוצאות הללו הם צריכים להגבות מקונים, כאשר באים לכסות הוצאות. כל מחירי הפירות והירקות שענרכים אחת לחודש או חמשה שבועות, הם בשעת עריכת החשבון נמוכים בהרבה מהמחיר תקליט של משרד החקלאות. על גבי המחיר של הספק יש להוסיף את הוצאות המוכר וההובלה לכל חנות, ההתעסקות בחנות, הפסד סחורה שמתקלקלת, דבר זה מעלה את מחיר המוצר בקרוב ל 70%, תשלומים אלו הם חלק מההוצאות של בית הדין להעברת הסחורה. השוואה היא לא בין אוצר הארץ לשוק הסיטונאי, שם אין קמונעאי אין בעל חנות שמפסיד את התוצרת הנשארת אין בעל חנות שמשלם ארנונה, הכל בשוק הסיטונאי הוא בארגזים בלא פחת ובלא התעסקות של המוכרים בסידור וניקוי הסחורה. ההשוואה צריכה להיות בין אוצר בית דין לחנויות ירקות ופירות. (אם תעשה את החשבון בדוגמא שהבאת, תראה בעינך שאוצר בית הדין, הוא זול ביותר 3.9 *1.7, ללא פיקוח והשגחה). 

עוד יש להוסיף שאוצר ב"ד כיוון שהמחיר קבוע כחודש, א"כ יתכן מצב שהתחיל נמוך מהשוק, ולאחר שבועיים יהיה יותר יקר אם מחיר השוק ירד, או הפוך אם מחיר השוק יעלה מאד. על כן צריך לבדוק את ההוושאות מתי הן נעשות.

בידי יש את מחיר תקליט של משרד החקלאות, ומחירי אוצר בית דין, וברוב המכריע של הפעמים מחירי ב"ד נמוכים יותר מהשוק. 

בברכת התורה והארץ,

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ 

כפר דרום שבי דרום.