התשובה
העציצים המדוברים נחשבים עציצים נקובים, שכן יש להם נקב בתחתית והם אף משתרשים באדמה, ברווח שבין הבלטות של רחבת העירייה. כיוון שכן, הדיון הוא בשאלה האם מותר להעביר עציץ נקוב ממקום למקום. הגרש""ז אויערבאך מסתפק בכך ב'מנחת שלמה' (ח"א, סי' מא, עמ' ריט) אך למעשה הוא נוטה לחומרא. אשר על כן הצעתי היא שלפני השמיטה יניחו את כל העציצים על יריעה של ניילון עבה (פוליאטילן), ועל ידי כך הם ייהפכו להיות עציצים שאינם נקובים.[1] בשמיטה עצמה יעבירו את העציצים למקום אחר על גבי יריעת הניילון, ונמצא שלא בוצעה עקירה והנחה של העציצים. אמנם יש להקפיד בבחירת המקום להנחת העציצים, שלא יהיה זה מקום שיש בו יתרונות עבור העציצים (כגון העברה ממקום מוצל למקום עם שמש או להפך), שאם כן נמצא שיש בהעברתם משום פעולת הצמחה האסורה בשמיטה. יש אפוא לבחור את המקום בחירה שרירותית מטעמי נוחיות האחסון ולא מטעמי יתרון חקלאי, כנ"ל.
[1]. אף שהעציצים שוקלים כמאה ק"ג – דין עציץ שאינו נקוב יש להם, עי' קטיף שביעית עמ' 110, סעי' ד/6 והערות 22-21, שהם פחותים מארבעים סאה ואף מיטלטלים על ידי שניים-שלושה אנשים.
