הסרת פרחים או פירות מעצי ערלה בשביעית

התשובה

דילול פירות הקדושים בקדושת שביעית לצורך צימוח של שאר הפירות או צימוח טוב יותר של העץ, נכלל באיסור: 'ואת ענבי נזירך לא תבצור' (ויקרא כה, ה). וכן פסק הרמב"ם (הל' שמטו"י פ"ד הכ"ב):

הפירות שיוציא האילן בשביעית לא יאסוף אותן כדרך שאוסף ככל שנה שנאמר את ענבי נזירך לא תבצור ואם בצר לעבודת האילן או שבצר כדרך הבוצרים לוקה.

'ערוך השלחן'[1] הסביר שלפי הרמב"ם, איסור 'לא תבצור' כולל שתי בצירות: גם 'בצירה בשביל עבודת האילן כמו ליקח מעט פירות כדי שהשאר יגדלו וכי האי גוונא', וגם 'שלא יבצור כדרך הבוצרים' את הפירות. אולם נחלקו הפוסקים האם יש איסור בצירה לעבודת האילן בדילול פירות שאינם קדושים בקדושת שביעית. הם נחלקו גם לגבי פירות ערלה שהתחילו לצמוח בשביעית, אך אין בהם קדושת שביעית, כי בשל היותם אסורים באכילה הם אינם נכללים במגבלות הנלמדות מהפסוק 'והייתה שבת הארץ לכם לאכלה'. יש הסוברים שיש איסור קצירה ובצירה רק בפירות שיש בהם קדושת שביעית, ולפיכך יש בהם חובת ההפקר. אך פירות שאין נוהגת בהם קדושת שביעית, גם חובת הפקר אינה נוהגת בהם, וממילא לא שייך לגביהם איסור 'לא תבצור'.[2] בדומה לכך כתב הגרש"ז אויערבאך[3] שיש היתר להסיר פירות ערלה, ואין בכך איסור 'בוצר לעבודת האילן', מפני שפירות אלו אינם בכלל 'לאכלה'. לעומת זאת לדעת כמה מהפוסקים, אסור לקטוף פירות לטובת צימוח האילן אף אם הפירות אינם קדושים בקדושת שביעית, כיוון שלדעתם אף פירות שאין בהם קדושת שביעית – אסור לבצור אותם לעבודת האילן.[4] כדעה זו פוסקים לכתחילה בין לגבי פירות בין לגבי פרחים, ולכן יש להציב בגינה שלטים שהפירות אסורים באכילה משום ערלה.[5] אולם כאשר אין אפשרות כזו, מותר לקטוף את הפירות ולהסתמך על כך שאין הקטיף נעשה לטובת האילן. וכן פסק מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל – שניתן להסתמך על כך שמטרת הפעולה היא להפריש מאיסור ואינה מטרה חקלאית, שמותרת באופנים מסוימים; ועל כך שלדעת כולם, אין איסור הפסד פירות שביעית כשהפירות הם פירות ערלה.[6]