החזרת עץ שנעקר למקומו

התשובה

היה מקום לומר שכיוון שעדיין הוא נשאר מחובר ולו בשורש קטן לאדמה, אין כאן מלאכת נטיעה מן התורה, ויש להתיר כדין אוקמי במלאכות דרבנן. וכך נאמר במשנה (ערלה פ"א מ"ג-מ"ד):

אילן שנעקר והסלע עמו שטפו נהר והסלע עמו אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב... אילן שנעקר ונשתייר בו שורש פטור וכמה יהא השורש רבן גמליאל אומר משם רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא כמחט של מיתון.

ההנחה היא שסיבת החיוב בערלה היא הנטיעה. וכיוון שמצאנו שהעברת עץ שמצוי בגוש אדמה פטור מערלה, סימן הוא שאין בהעברתו נטיעה חדשה, אלא העץ ממשיך לחיות מכוח הנטיעה הראשונה. הוא הדין גם כשעץ נעקר, אך עדיין נשאר מחובר אפילו בשורש קטן, שאין מונים מניין חדש של ערלה, וסימן הוא שהחזרת העץ למקומו אינה מוגדרת נטיעה. הגרי"מ טיקוצ'ינסקי[1] השווה בין חיוב ערלה להגדרת הנטיעה בשביעית, ולכן הוא התיר לטעת עץ פרי שמצוי בגוש אדמה. אך רוב הפוסקים חלקו עליו,[2] ולו מהסיבה שיש בנטיעה החדשה לפחות משום מלאכה דרבנן לאברויי אילנא. ויש להוסיף שכל ההשוואה אינה מוכרחת.[3] שכן בערלה, לאו דווקא מעשה נטיעה מחייב בערלה, אלא כל פעולה שהופכת את העץ להיות עצמאי ולחיות עצמאית – מחייבת בערלה. והראיה לכך היא ניתוק עץ מוברך מעץ האם,[4] שמונים שנות ערלה מרגע הניתוק, אף שבוודאי אין זאת נטיעה.[5] ובנדון דידן יש להוכיח שאף שלעניין ערלה, אין מונים שנות ערלה מחדש כשהעץ עדיין מחובר בשורש קטן, מכל מקום ייתכן שהחזרת העץ למקומו תוגדר מלאכת נטיעה. הרשב"א (שו"ת ח"ג סי' רכה) דן בשאלה אם הפטור מערלה בעץ שמצוי בגוש אדמה הוא רק כשהגוש מספיק למחיית העץ שלוש שנים או אפילו אם מספיק למחיית העץ במשך כמה ימים בלבד. הוא מוכיח שדי בגוש אדמה קטן, שמספיק למחייה כמה ימים, מהדין של עץ שנעקר ונותר שורש קטן שמחבר אותו לאדמה. וזו לשונו:

 והיינו טעמא נמי, דכי לא נעקר ממקומו לגמרי, אלא שעדיין מחובר כל דהו במקום נטיעתו, ואפילו כחוט הסרבל, אותו המועט פוטרו ומעמידו על היתר הראשון, אעפ"י שאינו יכול לחיות ממנו כלל...

מדבריו אנו למדים שכל זמן שעדיין העץ מחובר וממשיך לחיות מכוח הנטיעה הראשונה – די לנו בכך ולא נוצר חיוב חדש ('שורש פטור – פוטר'), אף שבוודאי העץ אינו יכול להתקיים יותר מכמה ימים. לאור כל זאת נראה שאם העץ נעקר כמעט לגמרי, בוודאי הוא אינו מסוגל לחיות כך יותר מכמה ימים; לכן אסור להחזיר אותו למקומו, אלא עדיף לעקור אותו לגמרי ולהעבירו לעציץ או לחבית, כפי שביארנו בתשובה הקודמת. אם העץ רק מוטה על צדו והוא יכול להמשיך לחיות כך, כי אז מותר להחזירו למקומו, שכן אין בפעולה זו נטיעה ממש, וההחזרה מותרת, כדין אוקמי אילנא.