התשובה
א. אם ירק הגיע לחו"ל (עגבנייה, מלפפון וכדו'), יש סבירות שהוא גדל באדמה שנוהגים בה על פי 'היתר מכירה'. יסוד היתר המכירה הוא שהקרקע נמכרת לגוי והוא בעל הקרקע, ולכן גם הירקות שלו, וממילא יכולים לשווק אותם בכל מקום בארץ ובחו"ל, ליהודים ולגויים, שאין בהם קדושת שביעית.
ב. בארץ אין מקפידים לבדוק את הייצוא לחו"ל אם נעשה בו 'היתר מכירה', להבדיל מהסחורה המשווקת לחנויות הארץ, שם צריך המגדל להביא אישור שיווק ירקות לשביעית. לחו"ל אין למי להגיש אישור זה, ועל כן ייתכן שאין למגדל אישור. אלא שמכיוון שבארץ נמכרו רוב הקרקעות החקלאיות, אפשר לתלות ברוב. ואומנם יש אומרים שזה 'קבוע' בגלל קביעות מקום הגידול, ואין הולכים לפי הרוב, אבל מכיוון שהתוצרת כעת נמצאת בחו"ל ואי אפשר לבדוק את מוצא הירקות הללו, הרי זה כבשר שנמצא ברחוב שאנו הולכים לפי הרוב, ורוב הירקות בארץ כלולים בהיתר מכירה. א"כ ירקות אלו דינם כרוב הירקות הגדלים בארץ ישראל, שהם ירקות היתר מכירה.
ג. כיוון שהירקות הם של 'היתר מכירה' – אין בהם קדושת שביעית, מכיוון שכל הירקות שנמכרו מוגדרים הלכתית כפירות עכו"ם, ולפי ר' יוסף קארו וכפי שאנו נוהגים פירות הגוי – אין בהם קדושת שביעית. לפי דברינו אלו אין חובה על תושב חו"ל לקחת ירקות אלו שאנו דנים אותם לפי הרוב והם כפירות נוכרים שאין בהם קדושה. אדרבה, אם נפסוק שירקות אלו קדושים בקדושת שביעית, אנו אומרים שהמייצא עבר על איסור של הוצאת פירות לחו"ל. על כן נראה שיש להגדיר ירקות אלו ככלולים בהיתר מכירה ואין בהם קדושה, ואין חובה לקנותם, ומה לי יהודי מה לי נוכרי שאוכלים פירות אלו.
ד. אולי יאמר היהודי בחו"ל שהמכירה אינה חלה כלל, ולכן יש בפירות קדושת שביעית – זוהי הוצאת לעז על ישראל קדושים שאנו מחזיקים שעשו היתר מכירה, ובייחוד בדבר שאינו עולה להם כסף, ורק צריכים לחתום ולהסכים למכירה.
ה. נראה שאפילו אם נחשוש שמא הירקות הם ממיעוט השדות שלא נמכרו ב'היתר מכירה' והם קדושים בקדושת שביעית, בכל אופן רוב הפעולות שמוגדרות כ'שמור' ו'נעבד' בירק אינן אוסרות את הירק, ולכן אפשר לקנות ירקות אלו. אבל לאחר שהגיעו ירקות שיש בהם איסור 'ספיחין', נראה שעדיף שיהודי לא יקנה אותם.
לסיכום, כשעדיין אין ספיחין – יש עדיפות שיהודים בחו"ל יקנו את הירקות שמגיעים מהארץ, אולם לאחר שכבר מגיע יבול שיש בו חששות של ספיחין, עדיף שיהודי לא יקנה ירקות אלו. אבל אם קנה, אין לאסור, כי הרוב הוא מ'היתר מכירה'.