עירוב מאכל שיש בו קדושת שביעית עם מאכל שאין בו קדושת שביעיתת

התשובה

במקרה ולפנינו תערובת המורכבת ממיעוט ומרוב, יש לדון אותה על-פי הרוב. לכן כשמערבים מעט קודש ברוב חולין, יש לדון את התערובת כחולין, ולכאורה מתבטלת קדושת שביעית – האם מותר לעשות כן?  

הרב צ"פ פראנק הסתפק בכך בסיטואציה קשה:

בשנה זו תרע"ז, דנפישי נפוחי כפן, נשאלנו אי שרי לקבל חיטים מהמושבות ולבטלם ברוב ובניהם יש שעשו מכירה לעכו"ם ויש שלא מכרו כלל.^[1]

הרב פראנק מביא בדבריו את שו"ת 'אבני מילואים'[2] שאין לערב מיעוט תרומה ברוב חולין, שכן בגין התערובת מאבדת התרומה את קדושתה ברוב החולין, ויש בכך משום איסור הפסד תרומה, דבר הנלמד מהפסוק: 'ושמרתם את משמרת תרומתי'. הרש"ז אוירבך מבחין בין הפסד קדושת תרומה להפסד קדושת שביעית – איסור ההפסד בתרומה הוא בהפקעת קדושתה, לעומת איסור הפסד קדושת שביעית שהוא באיבוד הפרי מאכילה. הבחנה זו נובעת מהשוני בין קדושת תרומה, שיש בה קדושה עצמית, לקדושת שביעית, שאין בה קדושה עצמית אלא ייעוד הפרי לאכילה, ולכן 'לא קפדינן אלא על הפסד ממש ולא על הפקעת קדושה'.^[3] לדבריו ניתן לערב כמות קטנה של פירות שביעית עם הרבה פירות שאינם בקדושת שביעית, שאומנם נפקעת הקדושה אך אין הפסד ממשי לפירות. לעומתו, הרב שלמה גורן הרחיב את דברי 'אבני מילואים' גם ביחס לשביעית. לדבריו אסור לערב מעט יין קדושת שביעית עם רוב יין שאין בו קדושת שביעית, שכן יש בכך איסור הפסד הקדושה.^[4]

למעשה הוכרע כדברי הרב אוירבך, ומותר לערב מעט מאכל או יין קדושת שביעית בתבשיל או מאפה, אף שבכך תתבטל קדושת שביעית.^[5] ניתן להוסיף את סברת הר"נ קרליץ שהתיר לערב יין קדושת שביעית במאכלים שדרכם בכך: 'אין זה מפסיד אלא מוסיף בעוגה טעם היין, והיין נכלל בטעם הכללי של המאכל'.^[6]

[1].    הדרת הארץ, עמ' קנה; כרם ציון, שביעית הלכות פסוקות פי"ג גאון צבי ס"ק ב.

[2].    אבני מילואים, סי' יח.

[3].    שו"ת מנחת שלמה, ח"א סי' מו.

[4].    תורת הארץ, עמ' רכו. ראו: קטיף שביעית (מהדו' תשפ"ב), עמ' 144 הערה 48, שהרב שאול ישראלי אסר לערב מאכל קדושת שביעית עם מאכל שאינו קדושת שביעית, ולא נימק. המחלוקת תלויה בסיבת איסור הפסד פירות שביעית: משום קדושת הפירות (משנה ראשונה, שביעית פ"ד מ"י ד"ה מאימתי; מקדש דוד, שביעית סי' מב), וביטול קדוש"ש כלול באיסור הפסד, או משום ייעוד הפירות לאכילה, ולכן הוא איסור הפסד ממשי (ראו: רמב"ם, פיהמ"ש שביעית פ"ד מ"י).

[5].    קטיף שביעית (מהדו' תשפ"ב), עמ' 144 סעי' מה.

[6].    חוט שני, הל' תרומות פי"א הי"ב ס"ק נט ד"ה וכל זה.