מה דין שדות המושכרים ומוחכרים לגויים

השאלה: שלום וברכה אחר שהרבה מהמשקים הפרטיים אין בעליהם יכולים לעבד את שדותיהם בהם, נהוג להשכיר את האדמות לישראל וזה משכיר לגוי (עם פער תיווך). מהשכרה זו חיים זקנים וזקנות ונעזרים בשכר זה מאוד. מה הדין לפני שנת השביעית? האם יש להם היתר להשכיר בצורה כזו, הרי קיי"ל שאסור להשכיר שדהו לגוי כמו בבהמתו, ואם יש היתר לאלה שסומכים עצמם על היתר המכירה להשכיר בצורה מסויימת לגוי? (העריה: הגוי עושה הכל ואין יהודי משתתף בשום שלב בשום פעולה בעבודת השדה). בברכה

התשובה

רבני מכון התורה והארץ | כ' תמוז תשפ"א 9:48

שלום וברכה


בעלי הקרקע שמשכירים לגוי ולא עובדים בה. ברור שאינם עוברים על איסורי הלאוים בשמיטה שהרי אינם זורעים ואינם בוצרים בעצמם.

אך יתכן ועוברים על מצוות עשה 'ושבתה הארץ'.

חלקו הפרשים האם מצוות ושבתה הארץ היא רק חובת האדם , דהינו העובר על הלאו שהזורע בשמיטה ,שבנוסף שעובר על הלאו לא תזרע , מתווסף לו גם כן איסור  עשה ושבתה הארץ, אך בעל הקרקע לא עובר כלל , באופן זה ביאר הראי"ה קוק בשבת הארץ קונטרס אחרון סי א את דעת הרמב"ם, וכן החזו"א (שביעית סי יז ס"ק כד) ביאר כך את דעת הרמב"ם.

אך יש הרבה ראשונים הסוברים שמצוות ושבתה הארץ היא חובת הקרקע ובעלי הקרקע מצווים שלא יעבדו בקרקע שבבעלותם .

לדעת תוס' רי"ד ותוס רבנו אלחנן (ע"ז דף טו ע"ב) ופסקי ריא"ז  מנחת חינוך (מצווה קיב) וכן נקט ערוך השולחן ,וכן משמע דעת דרך אמונה  פרק א הל' א),שבעל הקרקע עובר אפילו שהעובד בקרקע הוא גוי 

יש הסוברים שרק אם יהודי עובד בקרקע שעשה מלאכה אסורה עובר אף הבעלים על מצוות ושבתה הארץ כן משמע בדעת התוס (ע"ז טו ע"ב) וכן נקט הראי"ה קוק בשבת הארץ קונטרס אחרון סי א,  וכן הזכיר דעה זו בשבת הארץ פ"א הל' א בדעת יש אומרים השניה.

לאור זאת נראה שבעלי הקרקע צריכים ליצור קשר עם הרבנות הראשית להסדיר את מכירת הקרקע בהסדר היתר המכירה כדי שלא יעברו על איסור 'ושבתה הארץ' לכל הדעות.

כמו כן נראה שיש חובה להסדיר זאת, שאם לא כן הרי  הקרקע היא בבעלות יהודי והגוי העובד אותה הגידולים שמשווק יהיו קדושים בקדושת שביעית (והיתר מכירה שהוא חותם בלא חתימת הבעלי הקרקע אין שום משמעות), ויש כאן הכשלת הציבור המוכרים אותם לאחר מכן, באיסור סחורה  ונכנסים לסוגיות של דמי שביעית ועוד 


בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי

toraland whatsapp