מדוע אין קולא בגידולי עציץ שאינו נקוב בחצר כמו בעציץ שאינו נקוב בבית

התשובה

ב"ה כ' סיוון ה'תשפ"א 

לכבוד 

זרח כהן 

שלום וברכה וכל טוב

בהתנצלות על האיחור בתשובה.

בתשובה לשאלתך, מדוע אין קולא בגידולי עציץ שאינו נקוב בחצר כמו בעציץ שאינו נקוב בבית?

ומדוע לא נמצא בפוסקים התייחסות להשוואה בין גידולי חצר לגידולי בית?

אכן קיימת התייחסות לשאלה זו לא באופן ישיר. זאת בספרו של הרה"ג ישראל יעקב פישר זצ"ל, בספרו אבן ישראל על הרמב"ם הל' מעשר פ"א ה"י, שהקשה כיצד הוכיח הרמב"ם שאילן שנטעו בתוך הבית חייב מדרבנן בדומה לחצר שחייבת במעשרות. והרי עצם ההשוואה בין בית לחצר בעייתית. כי בעוד שבנוגע לבית הפטור ממעשרות הוא מעצם העובדה שהוא מקורה, הרי שחצר שאין לה תקרה אין לה פטור ממעשר, וכיצד מחייבים גידולי בית במעשרות מגידולי חצר?!

ותשובתו היא שההוכחה מחצר לבית היא לא לדרגת החיוב, כי ברור שחצר חייבת במעשרות מהתורה ואילו בית אינו חייב במעשרות מהתורה.

אך הרמב"ם מדייק מכך מחצר את האמירה העקרונית, שכדי לחייב במעשרות לא צריך שייכנס לבית דרך הפתח אלא אפילו גדל בבית הם חייבים במעשרות, והפטור הוא רק אם הכניסו את הפירות לבית בצורה חריגה (דרך הגג וכדו'). והראיה מחצר שגידולי חצר חייבים למרות שהם גדלו בתוכה ולא נכסו לה דרך פתח החצר. 

אך, עצם דרגת חיוב החצר היא מהתורה בדומה לגידולי גג וכדו'. לעומת זאת גידולי בית פטורים מהתורה. וז"ל האבן ישראל (שם):

"ועל זה הוא דכתב הרמב"ם להוכיח דאין הכונה דבעינן דוקא הכנסה דרך שער לחייבו, אלא מעשה הכנסה לא דרך שער הוא הפוטר, וראיה מתאנה עומדת בחצר דאף דלא נכנס דרך שער החצר מ"מ חייב, והיינו משום דלא הי' שם הכנסה לא דרך שער דהוא מעשה הפוטר"

באופן דומה כתב החזו"א מעשרות סי' ז' סק"ה; דאי אפשר לומר דדעת רבנו (הרמב"ם) דחצר פטורה מהתורה ממעשר, דאטו מי גרע מגג דחייב מהתורה, כדמשמע בסמוך הי"א וכן בעציץ נקוב ובספינה. ולכן פירש החזו"א שם, דודאי חצר חייב מהתורה, ורבנו אינו מביא ראי' אלא דלא נימא דהוי כהכניסן דרך גגות כיון שאין כאן כניסה דרך השער...".

ועי' דרך אמונה הל' מעשר פ"א ה"י ס"ק עג, ובביאור הלכה שם ד"ה יראה לי;

מסקנה: גידולי חצר חייבים מהתורה, ולכן לא ניתן להקל בעציץ שאינו נקוב בתוך חצר, כפי שמקילים בעציץ שאינו נקוב בבית.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב