שלום וברכה
הבנתי מתוך תשובת הרב שליט"א שיין הקדוש בקדושת שביעית שעבר עליו זמן הביעור ולא בוער - די להפקירו ולשתותו. רציתי לוודא שאכן כך הוא, כי על פניו נראה לי שאין מקובל כך, וכפי שפסק החזו"א שצריך לכלותו, או שמא כיון שהיה הדבר בשוגג (מחמת אי ידיעת הדין) דנים לקולא (כמדומני שסברא כזו או כיו"ב הוזכרה באחד מקבצי ’המעין’ בשם הגרש"ז אויערבך, אודות יין שלא ביערוהו באונס או בשגגה הקרובה לאונס, שצדד לסמוך בכה"ג על המקלים.
בתודה ובברכת גמר חתימה טובה
בס"ד
שלום וברכה
אם היין היה ברשות ב"ד בפסח תשס"ט (גם במחסני היקב) - אין בו חובת ביעור כלל ורק קדושת שביעית, וזו כנראה המציאות. אם יש חשש שמא היה היין בפסח תשס"ט ברשות אדם פרטי אפשר לסמוך בביעור שהוא מדרבנן בשביעית דרבנן על הדעות שכיוון שאף אחד לא ידע על הביעור שהרי זה כאונס ויבערנו (יפקיר) כעת.
חתימה טובה
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
