חיוב חרדל בביעור

התשובה

ב"ה

שלום וברכה

בשאלתכם ישנה התייחסות לשני גורמים של החרדל, העלים והגרגרים.

ניתן להשתמש בשני מיני החרדל המצויים בארץ; חרדל השדה וחרדל מצוי הן לעלים כמאכל ווהן בגרגרים. במשנה בשביעית פרק ז משניות א וב מובא שבמינים בהם נאכלים חלקים שונים יש לדון כל חלק בפני עצמו לגבי הביעור. לכן לעלי הלוף שהם בני חלוף בעונה הקשה יש ביעור, ואילו לפקעת/ לשורש לחלק התת אדמתי מכיוון שמדובר בחלק שהוא רב שנתי- הוא אינו כלה אין לו ביעור. (ישנם מצבים נוספים כגון פול המצרי שיש לו כמה מטרות, וקדושת שביעית שבו נמדדת לפי מטרת זריעתו).

אשר על כן לגבי חובת הביעור של העלים יש לבערם בנפרד מהגרגרים.

לגבי מועד הביעור העלים כמשים לרוב באיזור תמוז, הגרגרים נושרים מהתרמיל כחודש לאחר מכן ואם כן זמן הביעור שלו הוא באמצע אב.

יש עם זאת לציין כי קדושת שביעית וחובת הביעור בחרדל אינה מחוייבת לכל הדעות מכיוון שזהו צמח בר שאינו עומד למאכל אדם (החרדל שאנו אוכלים בממרחים וכדומה מיובא מחו"ל, והאחרונים דנו האם במקרה ייחודי זה יש לנהוג בו את דיני השביעית, איסורו בכרם, ובכל זאת יש מעט שאוכלים אותו ואכמ"ל).

בברכת התורה והארץ

דוד אייגנר

מכון התורה והארץ