התשובה
בס"ד
שלום וברכה
אמנם לפני כמאה שנה נחלקו לעניין התפוזים וקליפותיהם, האם בגלל השימוש בהם לסוכריות או למאכל בהמה יש בהם קדושת שביעית או לא, וכן דנו על הפרשת תרו"מ מהקליפות על הפירות, יש שאסור ויש שהתירו. בימינו כידוע שהדבר נאסר ואין עושים מאכל בהמה מהקליפות, אמנם יש מעט שעושים עדיין סוכריות ממותקות מהקליפות אבל גם זה כבר כמעט ולא קיים. כל הדיון היה על קליפות התפו"ז אבל לעניין הלימון לא דנו מכיוון שגם אז לא השתמשו בו למאכל בהמה ובודאי לא למאכל אדם. בימינו ברור שאין מי שמשתמש בקליפה הצהובה של הלימון והם הולכים לאבוד, ועל כן אין בהם קדושת שביעית. החזו"א (מעשרות א, ל) כתב שאין קדושת שביעית בקליפות התפוזים, ובודאי שבקליפות הלימון אין בהם קדושת שביעית. אמנם יש מעט שמגררים את הקליפה לעוגותו וכדו' אולם הם מעט שבמעט ולא שייך להתחשב בהם. על כן אין להגדיר זאת כחלק מהלימון ואין בו קדושת שביעית שהולך להפסד ואבדן. נראה לפי יסוד זה שאפשר להניח את הקליפה הצהובה (בלבד) עם אלכוהול ולעשות ממנו משקה. אין נפק"מ מתי לוקחים את הקליפה האם כשיש מיץ בלימון או לאחר סחיטה, אם אנו מגדרים אותה כדבר שאין בו קדושת שביעית ואפילו שהיא שומר לפרי במדה מסוימת, אבל למעשה אין נפק"מ אם יש קליפה צהובה או לא. על כן נראה שאפשר לעשות משקה אלכוהול מהקליפות הצהובות של הלימון.
אמנם אם נחוש ונאמר שמא יש קדושת שביעית בקליפה שהיא שומר לפרי, וכל שומר לפרי כפרי עצמו, בכו"א ברור שאם הקליפה עצמה תזרק לפח ועל ידי ההכנסה באלכוהול היא תוטב, נראה שעדיף שיעשו בזה דבר שיהנו בו בני אדם ואח"כ בודאי שלא יהיה בהם קדושה, כדין התבלין שלאחר שבושל בתבשיל אין בו קדושה, אם הוציאו את כל התוך של התבלין, כך גם בקליפה זו שאם מיצו את המיץ של הקליפה אפשר להשליכה, אבל נראה שאם יחוש אדם יעטוף את הקליפות הללו בשקית ויניחו אותם באשפה. אמנם לפי דרך זו המשקה יהיה קדוש בקדושת שביעית.
לכן לדינא נראה שאפשר לעשות משקה זה, אלא שכדאי להחמיר ולשמור קדושת שביעית במשקה לימונצ'לו, (ממילא אנשים רק שותים ולא שופכים אותו), אבל אם אין אפשרות לשמור בהם קדושת שביעית, אפשר לסמוך על הדעות המקילות שאין בקליפות אלו קדושת שביעית ויאכלו וישתו כרגיל, וגם יכולים למכור, ובייחוד בזה"ז ששביעית דרבנן יש מקום להקל בכך.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ