התשובה
שלום
יש לדון מצד איסור בישול דבר שנאכל חי וכן מצד איסור שינוי פרי מברייתו (מצורתו)
פסק הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל פרק ה הלכה ג)"ולא ישנה פירות מברייתן כדרך שאינו משנה בתרומה ומע"ש, דבר שדרכו ליאכל חי לא יאכלנו מבושל, ודבר שדרכו להאכל מבושל אין אוכלין אותו חי"
אם כן נראה שכל שדרך לבשל מותר לבשל. אך דנו האחרונים אם די בדרך לעשות כן או צריך רוב הפירות עומדים לכך (עיין שבת הארץ פ"ה ה"ג אות ד, משפט כהן פד-פה) ואכן מצויים בשווקים ליפתנים של מינים אילו, וכן דרך עקרות הבית לבשל אותם אך רוב הפירות הקיץ עומדים לאכילה כמו שהם.
וכן יש לדון אם מותר לרסקם הואיל ונאמר "שלא ישנה פירות שביעית מברייתן". עיין שבת הארץ (שם הערה 34) שלדעת הרב קוק אין לרסק פירות שביעית.
אך כל זה נאמר בפירות שראוי לאכול אותם חיים, אך אם הפירות הרקיבו קצת ואין אוכלים אותם (פירות סוג ב), נראה שעדיף להכין מהם ליפתן ואף מותר לרסק ויאכלו, מאשר ישארו כמו שהן ולא יאכלו כלל . (כפי שכתב הרב יעקב אריאל בשו"ת באהלה של תורה ח"ג (זרעים א) סי' נ בעניין עיבוד פירות שביעית).
