האם מצות ספירת היובל היא מצוה אחת או שכל שנה היא מצוה בפני עצמה?

התשובה

שלום

כתב המנחת חינוך פרשת בהר מצוה של אות א
(א) למנות כו'. מצוה זו מבואר בר"מ כאן פ"י ואינו מבואר בר"מ דמצוה למנות שנים וגם שמיטין כמו בעומר דמונין ימים ושבועות ומבואר להדיא בסמ"ק של רבינו במצוה ק"מ כדברי הרהמ"ח והוא מת"כ ואינו ת"י כעת. ומצוה זו מסורה לב"ד הגדול בזמן היובל ומבואר בתוס' מנחות דס"ה דשמא ב"ד סופרין ומברכין על הספירה כמו שאנו מברכין על ספירת העומר ומובא במ"ל. ונראה דהיו סופרים כל ר"ה כמו שאנו סופרים בכל יום וכאן השנים הם כמו ימים ומצות למנות בתחלת המצוה כמו ס"ע ואפ"ל דגבי ס"ע כתיב תמימות אבל כאן לא כתיב תמימות ויש שיטות גבי ס"ע דביום מונה בלא ברכה ואם שכח לספור יום א' אינו מונה עוד וכאן אינו מבואר כלל דלא כתיב תמימות ע"כ נראה דלכ"ע מותרים הב"ד לספור בכל השנה אף לכתחלה רק זריזים מקדימין וכן אם עברו ולא מנו שנה אחת ימנו שאר שנים לכ"ע כיון דלא כתיב תמימות והר"מ גבי עומר בהתו"מ אינו מביא הדינים הנ"ל רק כתב המצוה למנות בתחלת הלילה ואפשר כאן אין מצוה כלל רק כל השנה יכולים לספור רק בתורת זריזין בודאי יספרו בליל ר"ה כיון דזמנה הוא ונזכה בימינו ונראה ויבא מורה צדקינו: 

הואיל ואם לא ספרו שנה אחת יכולים להמשיך לספור שלא נאמר תמימות בספירת היובל, לאור זאת נראה שכל שנה היא מצוה בפני עצמה.  ונביים בדברי מנחת חינוך 'ונזכה בימינו ונראה ויבא מורה צדקינו': 

בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי