האם מותר לאכול יבול שנשמר או נעבד באיסור בשביעית

התשובה

ב"ה ה' מר-חשוון שנת השבע ה'תשפ"ב

שלום וברכה וכל טוב 

בתשובה לשאלותיך,

האם יש איסור לאכול פירות שנשמרו או נעבדו באיסור בשביעית?

שמור - אכן נחלקו הראשונים לגבי איסור שמור, זאת בעקבות דברי התורת כהנים פרשת בהר א', ג;  "ואת ענבי נזירך לא תבצור – מן השמור בארץ אין אתה בוצר, אבל אתה בוצר מן המופקר; האם הדבר גם כולל איסור אכילה אם עברו ובצרו מן השמור.

על פי זה כתב רבנו תם תוספות יבמות קכב. ד"ה של עזיקה; ועוד ראשונים שפירות שנשמרו ולא הופקרו כדין על העצים, נאסרו באכילה בשביעית. אך לדעת רש"י יבמות קכז ע"ב;  רמב"ן ויקרא כ"ה, ה; ספר החינוך מצווה שכ"ט;  גם אם בצרו מן השמור הדבר אינו הופך את הפירות לאיסורי אכילה, וכך דעת עוד ראשונים (עי' שבת הארץ פ"ד ה"א אות ב; פ"ח ה"י אות א; פ"ח הי"ד אות ה).

נעבד - גם לגבי איסור נעבד בשביעית; יש מן הראשונים שסברו שפירות שביעית שנעבדו באיסור  נאסרים באכילה, זאת עפ"י המשנה תרומות פ"ב מ"ג; שעץ שניטע באיסור בשביעית צריך לעקור אותו, וכך משמע שהייתה דעת הרמב"ם במהדורה ראשונה של פירוש המשנה שביעית פ"ו מ"א;

אך הרמב"ם חזר בו ופסק (שו"ת פאר הדור, סימן ט"ו) שפירות שעבדו בהם עבודות אסורות לא נאסרו. חוץ מאיסור ספיחין שגזרו חכמים כפי שביאר בפיהמ"ש במהדורה השלישית שביעית פ"ו מ"א (תרגום הרב קאפח זצ"ל) וכפי שפסק בתחילת פרק ד' מהלכות שמיטה ויובל. 

ומכאן התשובה לשאלתך, שהמנהג למעשה להקל בשתי הדיונים הנ"ל, וכדעת רוב הפוסקים להקל בשמור ונעבד בזמן הזה, ששביעית היא מדרבנן, כלשונו של הרה"ג שלמה זלמן אויעבראך זצ"ל בספרו מעדני ארץ שביעית, בהערות סימן ז'):

"נוהגים כהכרעת האחרונים להקל בזמן הזה באיסור משומר ונעבד… דבדיעבד אין הפירות נאסרין, ומותרין באכילה לאחרים".

                                                                                                      בברכת התורה והארץ

                                                                                                          אהוד אחיטוב