התשובה
שלום
פירות שגדלו בהיתר מכירה נחשבים כפירות שגדלו בקרקע שבבעלות גוי . ואם כן אם את הקטיף עשה גם כן הגוי (בדרך כלל בשטרה היתר המכירה מותנה הדבר שהבעלות על הפירות עוברת לידי הסוחר היהודי רק לאחר הקטיף) הרי פירות אילו גדלו בקרקע של גוי והגמר מלאכה היה ג"כ ע"י גוי וממילא הפירות פטורים מחיוב תרומות ומעשרות. אך הקטיף נעשה ע"י יהודי הרי שגמר מלאכה נעשה ע"י יהודי, ויש דעות הסוברות שפירות של גוי שגמר מלאכה נעשה ע"י יהודי חייב ההפרשת תרומות ומעשרות.
כמו כן יש ספק אם בכלל יש חיוב תרו"מ בשנת השמיטה . האם הפטור נובע משום שהפירות הפקר ואם כן פירות אילו (שגמר מלאכה היה ע"י יהודי) יהיו חייבים בתרומות ומעשאות , או שבשנה השביעית אין בהם כללחיוב תרומות ומעשרות.
כמו כן לא ברור אילו מעשרות יש להפריש מעשר עני או מעשר שני.
לאור כל זאת הלכה למעשה: אם הקטיף היה ע"י יהודי יש להפריש תרומות ומעשרות בלי ברכה ולומר בנוסח ההפרשה את התנאי אם צריך להםריש נעשר עני הרי העשירית מעשר עני ואם צריך להפריש מעשר שני הרי העשירית מעשר שני.
ויש לחלל את המעשר שני על מטבע ואין חובת נתינת המעשר עני לעניים הואיל שהפירות הינם רק ספק מעשר עני.
בית האוצר של מכון התורה והארץ פועל גם בשמיטה, והמנויים איליו יכולים לחלל את המעשר שני על המטבע הנמצא עבורם בבית האוצר.
