התשובה
ב"ה כ"ב סיוון שנת השבע ה'תשע"ה
לכבוד
הגב' דליה
הנהלת מעונות "אמונה"
שלום וברכה וכל טוב
בתשובה לשאלתך כיצד לנהוג ביבול שביעית בשנת ה'תשע"ו.
אמנם עם הכנסה של השנה השמינית ה'תשע"ו שתבוא עלינו לטובה, נהיה רשאים ואף מצווים לחזור ולעבד את אדמותינו ולקיים את דברי הפסוק: "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך". אך למרות שמתחילת שנה הבאה יהיה מותר לחזור ולעבד את הקרקעות החקלאיות והפרטיות, עדיין קיימות מגבלות של קדושת שביעית גם בשנה השמינית; כדלהלן:
פירות החורף למיניהן ולסוגיהן -
פירות חורף - שייקטפו מהגינות הפרטיות או אלו שיהיו משווקים בידי אוצר-הארץ צריך לנהוג בהם קדושת שביעית, אלא אם כן הם משווקים במסגרת היתר-מכירה, שאז אין צורך לנהוג בהם קדושת שביעית, אך צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות. לפיכך, אם קונים תוצרת היתר-מכירה במקום שאין פיקוח צמוד על הפרשת תרומות ומעשרות צריך להפריש מגידולים אלו ללא ברכה, ולומר בנוסח גם מעשר-שני וגם מעשר-עני ולפדות את המעשר-שני ללא ברכה.
ירקות ופירות האדמה - חלק מהירקות שייקטפו בחודשים הראשונים של השמינית (תשרי-כסלו ה'תשע"ו) עלולים להיות אסורים באיסור ספיחים, אם קונים אותם ללא פיקוח זאת בהתאם לאופן גידולן. אמנם קיימת מחלוקת בפוסקים האם חל איסור ספיחין על ירקות או פירות האדמה שנקטפו בשמינית, ואם כן אימתי הוא פוקע. בכל השאלות האלו ההכרעה למעשה היא כפי המובא להלן (עפ"י קטיף שביעית פרק עב):
ג. איסור ספיחין נוהג גם בתחילת תשע"ו. ירקות ופירות האדמה שגדלו ללא פיקוח וידוע שנקטפו בתשע"ה במקומות בהם נוהג איסור ספיחין - אסורים באכילה לעולם.
ד. פירות האדמה שידוע שנקטפו בתשע"ה או שמקורם אינו ידוע אסורים באכילה עד שיגיע הראשון מבין המועדים הבאים:
- 1. שפירות אדמה חדשים ממין זה יגדלו במקום המקדים ביותר בארץ. בסוגי הירקות הצומחים מהר ושאינם משתמרים זמן רב, זמן זה הוא שלושה ימים.
- 2. שרוב גידולו של פרי אדמה זה יהיה בתשע"ו. הרוב המדובר צריך שיהיה בחלק הנאכל, שהוא הפרי, ואין צורך בכך שרוב הגידול יהיה בצמח.
- 3. חנוכה תשע"ו.
ה. במינים עמידים (כגון: גזר, בצל או תפו"א) יש להחמיר ולברר מתי תגיע לשווקים התוצרת שרוב גידולה ולקיטתה היו בתשע"ו. ולמעשה יש לשאול שאלת חכם.
ו. תבואה וקטניות (גידולי גרגרים) - שלב הגידול הקובע בהם בתשע"ו, הן לאיסור ספיחין והן לקדושת שביעית הוא שליש הגידול. במצב של ספק דינם כמו פירות האדמה.
ז. היתר הספיחין בתשע"ו חל גם על מה שידוע שנזרע בשמיטה באיסור.
ח. זמן היתר הספיחין במינים השונים מפורט מובא בספר "קטיף שביעית" (עמ' 389-394, ועמ' 399-402).
ט. כמובן שכל הנ"ל הוא כשאין תעודה על כך שהם גדלו בהיתר-מכירה. אולם אם הם גדלו עפ"י היתר-מכירה פשוט שאין לחוש לאיסור ספיחין.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
