בניית גדרות בין חצרות וסלילת שבילים בשמיטה

התשובה

מותר לבצע עבודות עפר לצורך בניית גדרות או קירות תמך למניעת סחף של קרקע. אומנם הרמב"ם[1] פסק ש'אסור לבנות גדר בין שדהו לשדה חברו', אך ביאר 'ערוך השלחן העתיד'[2] שהכוונה דווקא לגדרות בשטח חקלאי, משום ש'צריך לחפור ונראה כחורש בשביעית וזה בין שדה שלו לשדה של חבירו', אך לדעתו לבנות גדר בין חצרות מותר. את דבריו הוא מדייק מלשון הירושלמי[3] והרמב"ם[4] שכתבו: 'אסור לבנות גדר בין שדהו לשדה חברו', משמע שבין שתי חצרות מותר. כלומר חפירה בשדה נראית כפעולת חרישה, גם אם כוונתו לעשות גדר, ולכן גזרו שלא יבנה גדר בין שני שדות. לעומת זאת חפירה בחצר הבית, אשר בהלכות שבת אינה תולדת 'חורש' אלא תולדת 'בונה', כשעושה אותה בשביעית אין חשש למראית העין שמתכוון לחרוש בשביעית, ולכן היא מותרת. אומנם כיום, שחלק מהחצר מיועד לגינה, קיימת לכאורה מראית העין גם בחצר, כי ייתכן שכוונתו להכשיר שטח לגינה. למרות זאת בשו"ת 'משנת יוסף'[5] כתב שאין חשש למראית העין, כיוון שכיום כשבונים גדר מביאים כלים מכניים: פטיש אוויר, מחפרונים וכדו', לחפירת יסודות באופן שניכר שאין כוונתו להכשרת שטחים לזריעה אלא להכשרת שטח לבניית גדר. בנוסף לכך יש שביארו שאיסור עשיית גדר בשביעית עניינו שלא יאמרו שהוא רוצה לשמור את פירותיו במקום להפקירם בשמיטה,[6] דבר שאינו קיים בחצר הסמוכה לבית, שאף אם יש בה עצי פרי, ניכר שהוא מגדר אותה מטעמי פרטיות ושמירת חפצים ולא כדי למנוע מאנשים לקטוף את הפירות.[7] כמו כן מותר לבצע עבודות עפר כדי למנוע נזקים אחרים כמו סלילת שבילים וכדו', אך יש לעשות זאת באופן שניכר[8] שאינו מכשיר שטח לגידול צמחים.[9]

[1].     רמב"ם, הל' שמיטו"י פ"ב הי"ד.

[2].     ערוך השלחן העתיד, זרעים סי' כ סעי' כז.

[3].     ירושלמי שביעית פ"ג ה"ז.

[4].     רמב"ם, הל' שמיטו"י פ"ג הי"ד.

[5].     שו"ת משנת יוסף, ח"ב סי' א ס"ק ג.

[6].     מהר"י קורקוס, הל' שמיטו"י פ"ב ה"י.

[7].     שבת הארץ, פ"ב הי"ד אות א והע' 5.

[8].     עפ"י ירושלמי שביעית פ"ג ה"י; רמב"ם, הל' שמטו"י פ"ב הי"ג.

[9].     ועי' במאמר מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א התורה והארץ ח"ו עמ' 126, ושם עמ' 136.