אוצר בית דין לכתחילה

השאלה: תודה רבה. לא הצלחתי למצוא את הספר שהרב הפנה את אליו, אשמח שהרב יתקן אותי אם אני טועה, שאוצר בית דין מתיר זמירה, מתוך ההיתר של הרב ישראלי לאוקמי פירא. רציתי לשאול על זה שהרי יש מחלוקת אחרונים האם יש מושג כזה לאוקמי פירא. ועל ההלכה של ממרסין את האורז עצמה יש מחלוקת, החזו"א למשל לא פירש שזה משום אוקמיי פירא אלא משום שיגרם הרס לקרקע אם לא ימרסו( שביעית טז ד). אז רציתי להבין איך אפשר לשמור שזה מלאכה שעקרונית אסורה מהתורה מתוך פרשנות מסוימת למושג אוקיי פירא. יותר מזה, האם אפשר לסמוך על זה כדי להתיר הרבה מלאכות דרבנן? אני באמת לא יודע ואשמח שהרב יסביר לי את המציאות, אין מלאכות שעושים בשביל שהפרי יצא גדול יותר? האם העץ לא יוציא פירות גם ללא המלאכות שעושים? נוסף על זה רציתי לשאול איך אפשר לגבות כסף בשביל לשלם לחקלאי על מלאכות שעשה כדי שיגדל הפרי הרי זה בדיוק מה שחידשה התורה, שאף שבעל השדה משקיע בשדהו במשך השנים הרבה כסף וזמן, בכל זאת ייאלץ להפקיר את פירות השביעית, ולא להרוויח עליהם מאומה. לא הצלחתי למצוא את הספר אהלי שדה ויש לי רק את מה שיש באתר של מכון התורה והארץ ושם זה לא מחולק לעמודים, הרב יכול לומר לי את ההפניה לפי הספר שיש באתר? חשוב תודה על הסבלנות והנכונות לענות. תורה היא וללמוד אני צריך...ולצערי אין לי מישהו אחר לשאול...

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | י"ד תמוז תשפ"א 13:43

בס"ד


שלום וברכה


זמירה מעולם לא הותרה גם לפי הרב ישראלי, כל זמירות נעשות בצורה מותרת, ואדרבא עושים שלש פעולות א. בד"כ חצי חתוך במזמרה מיוחדת. ב. לאחר מכן שבירה ביד. ג. לאחר מכן יישור ומריחת משחה. דבר זה מכפיל את ההוצאות ובלבד שלא יעשו זמירה, ואינני מבין מהיכן כל השמועות שאתה אומר, אולי אתה מקבל ממקורות שאינן אמינים. החקלאי שעושה בשביל עם ישראל יכול לקבל הוצאות כפי ששומרי ספיחים קבלו שכרם לטובת הציבור, וכך כל פועלים מקבלים שכר על פעולות המותרות כשנעשה לטובת הציבור. ואמנם כשיש פעולות שהן לאוקמי פירא נוקטים להקל כדעת החזו"א שהיא דעה מקובלת ובשביעית דרבנן ובייחוד לטובת הציבור, וגם הרב קוק היה מודה לכך, כפי שכתב הגר"ש ישראלי. 


בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ 

toraland whatsapp