התשובה
בס"ד
שלום וברכה
מע"ע יש חובה לתת לעני, פאה המצווה לעזוב ושהוא יבוא לקחת, לכן אם לא יבואו לקחת אני לא מחויב לתת פאה, אבל מעשר עני אני מחוייב לתת לעני, ואם אני לא נותן אני גוזל את השבט, אבל פאה הוא צריך לבוא ולקחת. עוד יש להוסיף שבפאה יש דין שאם העניים לא באים זה חוזר לרשות בעל הבית (מתנו"ע פ"א הי"ג) אבל מעשר עני לא חוזר לרשות הבעלים.
כמו כן בפאה יש דין להניח לעניים ולא לעורבים, על כן אם ידוע שלא יבואו עניים אין חובת פאה. ונראה שלפי זה אין כיום מצות פאה שהרי אין עניים באים לקחת. אמנם היה אפשר להקים גוף מאגד של עניים שיאספו את הפאה, אבל זה לא מעשי, על כן אין חובת הפרשת פאה בימינו אלא אם ידוע שיש עני שיבוא לקחת. אין דין שווה כסף בפאה, דהיינו צריך לתת את הפירות עצמם ולא כסף תמורתם, ולא אמרינן מה לי הן מה לי דמיהן, יש חובה רק בפירות. (יש דעת הרדב"ז שמקל בכך, אבל הפסיקה לא מקבלת הנחיה זו. על כן קשה להקים גוף עניים לפאה.
הפירות ברשותך פטורים מפאה אלא א"כ אתה יודע על עני מסויים שרוצה לבוא ולקחת פאה.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ