התשובה
קציצת עצי מאכל אסורה מהתורה, כשהיא נעשית בדרך השחתה[1]. למעשה, התירו הפוסקים עקירת עצי פרי הגורמים גם נזק עקיף; כגון עקירה לצורך בניין בית,[2] או עקירה לצורך ריבוי אור ואויר, כשהעץ מפריע להם לחדור לבית, וכדומה [3]. אמנם יש שהקלו להתיר אפילו עקירה לצורך הרווחה בעלמא[4], אך יש החולקים, וסוברים שעקירה לצורך הרווחה בעלמא אסורה מן התורה[5]. אלא שחוץ מהאיסור שבדבר, כתבו הפוסקים שעקירת עצי פרי היא מהדברים האסורים מחמת הסכנה[6]. כשיש שכתבו שהסכנה בעקירת עצים קיימת, אף כשהיא נעשית בהיתר, ולפיכך אף כשהדבר מותר, יש לעקור על ידי נוכרי[7]. אמנם יש חולקים, וסוברים שאין חשש סכנה, במקרים שבהם מותרת עקירת עצי פרי[8]. לפיכך, אף אם יש היתר עקרוני לעקירת העץ, אין לעשות כן אם אפשר להסתפק בדילול הענפים[9]. גם אם דילול הענפים אינו מספיק, במקרה שלנו, אין היתר לעקור את העץ לגמרי, אלא יש להעבירו למקום אחר, כיוון שהעברתו למקום אחר, אינה נחשבת 'דרך השחתה'.[10] עדיף להעביר את העץ בגוש אדמה שהעץ יכול לחיות ממנו[11], כיוון שבדרך זו שאין זו נטיעה חדשה לעניין איסור ערלה, ולכן ודאי שגם אין בכך איסור עקירת עץ[12]. אכן, כשההעברה בגוש אדמה אינה אפשרית, מותר להעבירו כשהוא חשוף שורש, ולשתול אותו במקום אחר. אך רצוי לעשות זאת על ידי פועל נוכרי[13]. תנאים אלו מחויבים במקרה הנידון בשאלה, כיוון שהעץ אינו גורם נזק ממשי, אלא רק מונע מעבר נוח בגינה.
[1].על פי רמב"ם, הל' מלכים פ"ו ה"ח
[2].שו"ת בית יצחק, יו"ד ח"א סי' קמב.
[3].שו"ת חוות יאיר, סי' קצה.
[4].שו"ת מהר"י בסאן, יו"ד ח"א סי' קא.
[5].שו"ת בית יצחק, יו"ד ח"א סי' קמב.
[6].על פי ב"ב כו ע"א; ט"ז, יו"ד סי' קטז ס"ק ו.
[7].שו"ת שאילת יעב"ץ, ח"א סי' עו.
[8].תורת חיים, ב"ב כו ע"א, ד"ה אנא לא קייצנא; שו"ת בניין ציון, ח"א סי' סא.
[9].ראה שו"ת חוות יאיר, סי' קצה; שבות יעקב ח"א, סי' קנט.
[10].שו"ת שבות יעקב, ח"א סי' קנט.
[11].שו"ת חת"ם סופר, יו"ד סי' קב.
[12].שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א, סוף סי' עו, על פי מס' ערלה פ"א מ"ג.
[13].על פי החיד"א, בשו"ת חיים שאל ח"א סי' כג; ושו"ת שבות יעקב ח"א סי' קנט.