התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
השו"ע (חו"מ סי' קנה סעי' כו) מתיר לקצוץ אילן חברי המזיק לי, ובתנאי שהקציצה תהיה עד המיצר (הגבול) שביניהם. אבל אם אין האילן מזיק לשכן אסור לקצוץ אותו. אינני יודע את הפרטים שבנידון שלך, האם אמנם יש נזק לגינה שלך (דבר שצריך לראות בעין), האם זה ודאי או רק הערכה ועל כן אי אפשר להכריע. אבל את יסוד הדין כתבתי.
מלבד שאלת חו"מ יש כאן עוד דיון לגבי איסור השחתת אילן. לחתוך עץ שיש בו תולעים כתב בדרכ"ת (סי' קטז ס"ק נא) שאין לקצצו משום שאפשר לעשות ממנו מיץ, וכן יתכן שימצאו פירות שאין בהם מזיקים, ואפילו שיש בכך טרחא. אלא שיש לשאול שלכאורה שמא תועלת הקציצה גדולה מהשארת הפירות, וכפי שהתירו לקצוץ אילנות פרי לצורך דירה, כן גם לצורך מניעת טירחא ג"כ יתירו, אבל נראה שבמקרה כזה בגלל שיש כאן סכנה עדיף למכור לגוי שיקצוץ את הענפים, וזה יכול לעשות רק בעל העץ ולא השכן, אבל אם מותר לקצוץ את הענפים בגלל שהם מזיקים (כפי שכתבתי לעיל, לפי הנסיבות) נראה שגם השכן יכול לקצוץ, כדין קציצת אילנות שיש בהם נזק מרובה. אלא שכבר כתב בשו"ת אבני צדק (יו"ד סי' מה) שמדברי הגמרא (ב"ב כו ע"א) אודות רבא ב"ר חנן שהיו לו דקלים על המיצר של רב יוסף, והצפורים באו לדקלים ואכלו את פירות הכרם של רב יוסף. רב יוסף לא רצה לקצוץ את העץ, אלא אמר לרבא שהוא יקצוץ את הענפים של הדקל. מדברי רב יוסף נראה שאפילו אם יש היזק של צפורים אין ראוי לקצוץ. על כן נראה שעדיף שיקח גוי שיעשה פעולה זו של הקצרת הענפים.
יש להעיר שכל התשובה נכתבה ללא שמיעת שני צדדים, על כן איננה מחייבת ומתייחסת רק למציאות שנכתב במכתב.
בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון