התשובה
שלום,
א. ההרחקה הנצרכת בין ירקות או תבואה לבין כרם היא 0.50 מ' מן הגזע של הגפן או 2 מ' מכרם (5 גפנים), עי' הלכות הארץ עמ' 189 סעי' ט.
ב. אם יש 5 גפנים מודלות על חומה או גדר יש להרחיק 2 מ' הן מגזע הגפן והן מן החומה או הגדר עליהן מודלות הגפנים, שם סעי' י.
ג. גם אם הגפן שייכת לאחד והירקות והתבואה למישהו אחר אסור לקרב את הגפן לתבואה והירקות, שם עמ' 184 סעי' טז.
ד. לגבי איסור הנאה מן הגפן או מן ירקות במקרה של כלאי הכרם, ובמקרה של שתי בעלויות כנ"ל, רק זה שקרב ביצע את איסור כלאי הכרם נאסר מה ששייך לו (הירקות או הגפן) אך אין בכוחו לאסור את מה ששיך לחברו; שם עמ' 192 סעי' יב.
ה. לגבי הפאסיפלורה, כיוון שהוא ספק ירק יש להחמיר ולא לקרב / לערבב עם גפן (גם למי שאוסר את הפסיפלורה משום ערלה).
ו. לכן במקרה שהתערבו עלי הגפן ועלי הפאסיפלורה יש להרחיק את האחד מן השני ולהפנות אותם כל אחד לצד אחר.
ז. בדיעבד אין לאסור את הפאסיפלורה או הגפן עי' במאמר הרב יהודה הלוי עמיחי, אמונת עתיך 97, עמ' 47-44, המצ"ב.
בברכה,
יואל פרידמן