עקירת עץ פרי שאינו מניב ושתילת עץ פרי אחר על השורשים העץ הקודם

התשובה

ב"ה כ"ז סיוון ה'תשפ"א

לכבוד גב' יהודית שפירא

שלום וברכה וכל טוב

אשתדל לענות בתשובה לשאלותייך בקצרה.

בתשובה לשאלה א': צריך לפנות ולבקש חוות דעת של גנן מקצועי או כל מומחה אחר בתחום החקלאות שיאשר שאכן אין לעץ זה תקנה סבירה, ואז ניתן יהיה לעקור את העץ. אך גם במצב כזה עדיף שהעקירה תיעשה על ידי נוכרי באם הדבר אפשרי.

בתשובה לשאלה ב: במידה ואכן אין לעץ הראשון תקנה ועקרתם אותו,  מותר יהיה לטעת עץ פרי אחר על מקומו של העץ הקודם.

כי אף שאנו חוששים לדעת הסוברים שקיים איסור הרכבה גם על השורשים של העץ. אך כל זה הוא רק במקומות שהחשש כזה הוא מעשי, כמו בשתילת ירקות בסמיכות לעצים. אך במקרה המדובר אם שותלים עץ לאחר עקירת העץ הקודם אין לחשוש שתיווצר הרכבה של השורשים של העץ החדש בתוך השורשים של העץ הישן.

להרחבת הדברים והסבר התשובות באופן מפורט:

שאלה א': האם מותר לעקור עץ פרי שלא מניב בכלל או מניב פרי אחד בכמה שנים?

תשובה:

עפ"י הגמ' במס' בבא קמא (צא ע"ב) אסור לכרות עץ פרי שמניב קב פירות בשנה, שלכל הפחות מדובר בכמות של 1.382 ליטר פירות לשנה. (עפ"י הגר"ח נאה זצ"ל). 

אלא שלעתים יתכן שטיפול מסויים בעץ יכול לשפר לו את תנובתו, ולפיכך, צריך ידיעה ודאית שאכן לעץ אין זה אין תקנה, כפי שפסק בשו"ת חתם סופר (יורה דעה סימן קב) עפ"י לשון הפסוק "רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא", כלומר "דאיכא קפידא אשר תדע, ולא זולת בשום אופן".

ולשם כך צריך לשאול איש מקצוע שיאמר שאכן אין לעץ זה תקנה, וכפי שפסק בשו"ת קנה בשם (חלק ב סימן מה) בשאלה דומה לשאלתכם, "ראשית אמרתי לקרוא לאומן המומחה ובקי בעבודת אילנות, שיבדוק את האילן, אם יש עדיין תקנה לתקנו שיחיה עוד כדמעיקרא....". ולדעתו לאחר שגנן או איש מקצוע בתחום החקלאות שיראה ויאשר שאין לעץ זה תקנה שגם אינה יקרה, ניתן יהיה לעקור את העץ. כי חוות דעת כזאת נחשבת "לידיעה ברורה שאין האילן עושה פירות".

שאלה ב: האם מותר לשתול עץ פרי חדש במקום העץ הישן - האם יש לחוש לאיסור כלאים בגלל השורשים של העץ הישן?

תשובה:

נחלקו הראשונים, אם קיים איסור הרכבה על שורשים - לדעת חלק מהראשונים קיים איסור להרכיב גם על שורשים של עץ פרי, כמוה כהרכבה גמורה. כן דעת הר"ן על הרי"ף קידושין טז ע"א ד"ה הלכך, הר"ש מס' כלאים פ"ז מ"א; כס"מ הל' כלאים פ"א ה"ו בדעת הרמב"ם שם, עפ"י ירושלמי כלאים פ"ז מ"א; לכן אין לזרוע מעל גבי השורש אם שרשי הירקות יחדרו לשורשי העץ. עפ"י אותה שיטה יש אומרים שתמיד רצוי לזרוע במרחק של ג' טפחים מהגזע כדי שלא יראה כמרכיב על השרשים. וכפי שפסקו התוס' קידושין לט ע"א ד"ה לא קיי"ל; מהר"י קורקוס בדעת הרמב"ם הל' כלאים פ"א ה"ו; ועל ההצעה להרחיק ג' טפחים משורשי האילן כתב מרן הבית יוסף יו"ד סי' רצה ד"ה ויש איסור; "דמדת היושר והטוב הוא ולא מן הדין, אלא מפני מראית העין".

אולם יש חולקים וסוברים שכל האיסור האמור שם הוא בהרכבה על זמורה שהוברכה באדמה, אך אין כלל איסור בהרכבה על שרשים (רא"ש הלכות קטנות כלאים פ"א סי' ה) וכמותם פסק השו"ע (יו"ד סי' רצה סעי' ה). אך למעשה הדעה המקובלת באחרונים היא שלא לזרוע על שרשי אילן אם עלולה להיווצר הרכבה על השרשים. כפי שכתבו הש"ך יו"ד סי' רצה ס"ק ב; ביאור הגר"א יו"ד סי' רצה ס"ק יא; הגראי"ה קוק זצ"ל בשו"ת משפט כהן סי' כ; הגרח"ז גרוסברג זצ"ל בספרו חוקות שדה סעי' יא, ובתלמי שדה הע' מז; ועי' זרע הארץ כלאי אילן הל' י; ומו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל בארץ חמדה כלאים מדור ב פרקים ז-ט;

לאור האמור החשש המעשי בהרכבה על שורשים של עץ אחר, קיים בשתילת ירק על שורשים של אילן אחר, אך לא כששורשים של עץ אחד שנפגשים בעץ שני, כי שם אין סיכוי שתיווצר ביניהם הרכבה. לכן במקרה המדובר מותר לשתול עץ חדש לאחר עקירת העץ הישן שנעקר בגלל שלא עשה פרי.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב