התשובה
בס"ד
שלום וברכה
אני מבין שמדובר בצנורות שבכל צינור יש סוג שתיל אחד, כגון צנור של חסה וצנור של כרוב או בצל ירוק, אלא שהמים עוברים ומשקים את כל המערכת.
נחלקו האחרונים בשאלה האם השרשה במים היא השרשה או לא, לדעת הנחפה בכסף ושדה הארץ וכן פסק החזו"א אין השרשה רק בקרקע ולא במים, ולפי שיטתם אפשר להשריש בשביעית בגדולי מים. אמנם כנגדם יצא הגרצ"פ פראנק וסובר שגם השרשת מים היא השרשה בשביעית. על כן לדעה הראשונה גם השרשה במים לגבי כלאי זרעים נראה שלא נאסרה ואילו לדעה השניה יש איסור של כלאים בהשרשת מים. אמנם בתוספתא (מעשרות פ"ג ה"ח) כתבו מפורש שאין איסור השרשה בכלאי זרעים במים. אבל אפשר להסביר ששם אין איסור בגלל הרחקה מותר. מכאן מוכח שבמים אם יש הרחקה מותרת אין איסור אפילו לדעות שהשמרת מים היא השרשה.
בנידון השאלה שלך בכל צינור יש חורים ומקום לכל שתיל ושתיל, וא"כ אפילו אם הכל היה ממולא באדמה והמרחק בין שתיל לשתיל היה 13ס"מ (טפח ומחצה) היה אפשר לשתול שני מינים שונים, ולא גריעא שתילת מים משתילת אדמה. ובייחוד שלפי הנכתב בכל צינור יש רק שתיל מסוג אחד, א"כ באותו צינור אין כל בעיה. השאלה שיכולה להתעורר היא שבצינור אחד יש חסה ובצינור שני יש כרוב האם מותר לקרב את הצינורות אחד לשני. ברור שאם יש מרחק בין הצינורות אין בעיה הלכתית, אבל אפילו אם הצנורות קרובים זה לזה אפילו פחות מ 13 ס"מ, ג"כ אין לאסור כיוון שכאשר יש עמידה של כל עציץ ועציץ בפני עצמו והוא ניכר אין איסור לקרב אותם. השיעור שחז"ל נתנו בין שתיל לשתיל הוא בקרקע אחת אבל בשני עציצים שעומדים בפני עצמם, בכך אנו פוסקים שכיוון שניכר שכל עציץ עומד בפני עצמו אין כלאים, וכפי שפסקו הגרצ"פ פרנק והגר"ש ישראלי זצ"ל שמותר לקרב עציץ לעציץ ובלבד שיהיה ניכר שכל עציץ הוא בפני עצמו.
על כן נראה שהמבנה כפי שתואר במכתב אין בו שאלת כלאים ומותר להמשיך ולזרוע בו אפילו שהמים עוברים באותו צנור ומשקים צמחים שונים.
אם אפשר לשלוח לי תמונה של המבנה למייל ester156@gmail.com
בתודה וברכת הצלחה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ