התשובה
ב"ה
לכבוד
הרב גדי הרלינג
שלום וברכה וכל טוב
איסור כלאי זרעים קיים רק בארץ ישראל, אך אינו חל על גבולות ההבטחה כל עוד שהם לא נתקדשו על ידי עולי מצרים.
למרות הכל הדיון לגבי אילת, אינו מצד גבולות ההבטחה, אלא בכמה היבטים, ונאמר את העיקריים שבהם:
דעת הרב טיקוצ'ניסקי זצ"ל שעד אילת זה חלק מגבולות פרשת מסעי (מעלה עקרבים לדעתו זה עד עקבה כך הוא דייק מדעת רס"ג בתרגום). יש שרוצים לדייק כך גם בדברי הכפתור ופרח.
הרב וולדנברג זצ"ל והרב עוזיאל זצ"ל סברו שכיבוש דוד ושלמה נתן לאזור זה מעמד של כיבוש עולי מצרים וכן דעת הרב פרנק זצ"ל. וכן הייתה גם דעת הרב עובדיה הדאיה זצ"ל בשו"ת ישכיל עבדי, שלמעשה צריך להתייחס לכל האזור כארץ ישראל לכל המצוות התלויות בארץ. וכך היו פסקי הרבנות הראשית במשך עשרות שנים, שצריך לנהוג שם תרומות ומעשרות הן לעניין שביעית. כשעל פי הבנה זו כתב גם הרב ישראלי זצ"ל את הפסקים בספר "בצאת השנה" של הרבנות הראשית. כשהם גם צרפו לכך את הספק האם כיבוש צה"ל בימינו יש לו מעמד שמחייב במצוות התלויות בארץ.
ואם בתרו"מ ושביעית דרבנן חששו לכך, כל שכן בכלאי זרעים שהם דאורייתא בזמן הזה לדעת הרמב"ם והשו"ע.
באופן כמעט דומה כתב הרב קארפ שליט"א מקרית ספר, שנתפרסם לפני כ 26 שנה בקובץ מבקשי תורה תשנ"ד. כתבתי "כמעט דומה", כי הוא כותב בסוף המאמר, שעל פי מסורת שמקובלת בשם תלמידי החזו"א ביניהם הרב קלמן כהנא זמ"ל הוא הקל באיזור אילת עצמו (50 ק"מ צפונה) אפילו בכלאי זרעים.
אך לאור הדעות שהבאנו לעיל, צריך להיזהר באיסור כלאי זרעים גם באילת.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב