התשובה
א. עציץ שאינו נקוב תחת גפן.
השאלה היא, האם מותר להניח עציצים שאינם נקובים תחת גפן?
המשנה (כלאים פ"ז מ"ח) אומרת: "עציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש, ור"ש אומר זה וזה אוסרין ולא מקדשין. המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף במאתים אסור"
מדברי המשנה עולה שעציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש, אולם אין כאן איזכור האם הדבר מותר או שמא יש ללמוד כדיני שבת שאינו מקדש אבל יש איסור. את דברי ר"ש אפשר להסביר שהן עציץ נקוב והן עציץ שאינו נקוב הרי זה אסור אבל לא מקדש, וא"כ חולק על ת"ק בדין הראשון של עציץ נקוב וסובר שאפילו עציץ נקוב אינו מקדש, אבל בדין של עציץ שאינו נקוב מסכים ר"ש עם ת"ק שאסור ולא מקדש.
הרמב"ם (הל' כלאים פ"ה הכ"ג) כותב: "אסור לעבור בעציץ נקוב שזרוע בו ירק בתוך הכרם, ואם הניחו תחת הגפן ונשתהה שם בארץ כדי להוסיף אחד ממאתים הרי זה קידש".
הרמב"ם דן על עציץ נקוב שאם שהה תחת הכרם הרי זה מקדש (כשגדל אחד ממאתים), אולם כאן הרמב"ם לא דן על עציץ שאינו נקוב האם מקדש או לא. אולם הרמב"ם מתיחס לכך בהלכה אחרת (פ"ה ה"טז) וז"ל: "הזורע בעציץ שאינו נקוב המונח בכרם לא קדש ומכין אותו מכת מרדות, אבל עציץ נקוב הרי הוא כארץ".
משמע מדברי הרמב"ם שיש איסור לזרוע בעציץ שאינו נקוב אלא שהוא אסור מדרבנן בלבד, שהרי חייב מכת מרדות. הרדב"ז (פ"ה הט"ז ד"ה וכן) כתב שהרמב"ם דייק את דבריו מהמשנה האומרת שעציץ שאינו נקוב אינו מקדש משמע מכאן שאיסור יש במעשה זה, ועל כן איסורו הוא רק מדרבנן.
ב. האם הזרעים או הגפן נאסרו.
אנו יודעים שבכלאי הכרם יש דין מיוחד של קידוש הכרם והירק ואז הכל נאסר, ואולם יש לדון מה הדין בעציץ שאינו נקוב, האם גם בו אנו נפסוק ונאמר כיוון שיש איסור להניחו בכרם א"כ גם הזרעים עצמם נאסרים או לא.
בהון עשיר (כלאים פ"ז מ"ח) כותב שמדברי הרמב"ם (פ"ה הט"ז) עולה שאין הזרעים נאסרים, שהרי הרמב"ם רק כתב שהעושה כן מכין אותו מכת מרדות משמע שהזרעים עצמם לא נאסרים. גם מדברי החזו"א (כלאים סי' יג ס"ק טז ד"ה הא) ג"כ נראה שעציץ שאינו נקוב אינו מקדש כלל, והרי אין כאן איסור. הרש"ס (בפרוש המשנה פ"ז מ"ח) כותב שעציץ שאינו נקוב אינו מקדש אבל אוסר מדרבנן באכילה. וא"כ לפי הרש"ס אנו רואים שיש איסור אכילה על הגדל בעציץ שאינו נקוב. גם מדברי הירושלמי (דמאי פ"ה ה"ח) שעציץ עשו אותו ספק, והסביר הגר"א בגי' שהכוונה היא על עציץ שאינו נקוב, ועל כך שאל הירושלמי הרי במשנה אמרו שעציץ שאינו נקוב אינו מקדש, והירושלמי ענה שהוא מספק, ועיין ברידב"ז שהסביר את הדין לעניין חו"ל ולכן אינו מקדש, אבל משמע שבא"י מקדש מספק. אולם דברי הירושלמי ניתנים לפרוש אחר (חזו"א כלאים סי' יג ס"ק טו ד"ה דמאי) שהקלו בעציץ שאינו נקוב מספק, דהיינו כיוון שהוא ספק בדין על כן הקלו שלא יקדשו הפירות בעציץ שאינו נקוב.
להלכה למעשה כיוון שזאת מחלוקת בדרבנן נראה שאפשר להקל ולפסוק שעציץ שאינו נקוב אינו מקדש.
ג. סיכום.
אין לעשות משתלה תחת גפן, אולם כל זה כאשר המשתלה היא של זרעים וירקות (נענע, לימונית וכו'), אבל אם המשתלה היא של עצים (אפרסקים, פסיפלורה, עשב לימון) אין איסור ומותר אפילו לזרוע זרעי עצים בכרם (עיין תורת הארץ פ"י אות יז) שהרי אין זה זריעה אלא נטיעה.
