התשובה
ב"ה
שלום וברכה!
ארבע האמות שמקדשות בכרם הוגדרו כך מכיוון שהן נצרכות לעבודת הכרם, כך מובן בראשונים שמבארים את דין עבודת הכרם.
הגר"ש ישראלי בארץ חמדה חלק ב עמ' קא דן בשאלה מה יהיה הדין כשגודל המחרישה ישתנה, ומשמע מדבריו שכשגודלה של המחרישה משתנה משתנה גם הגדרת הכרם.
לכן מכיוון שדך הנטיעות היום לטעת גפנים באופן צפוף יותר, וזו השיטה החקלאית המקובלת, הרי שהשורה האמצעית אינה עומדת להיעקר ולכן לכרמים של ימינו יש דין כרם לכל דבר.
וראה אמונת יוסף פ"ה ה"ב ד"ה ר"ש בר בא שכתב שכל הדיון ביחס ל'רואין את האמצעיות כאילו אינן' הוא רק במקרה של אדם שנטע באופן סתמי, משום שכוונתו היא לבחון אלו גפנים, אך אם הוא נטע כך באופן מכוון, וכוונתו היא שכל הגפנים יצמחו, הרי שלא שייך לומר את הדין של עומדות להיעקר ולכן יש לכל הגפנים דין כרם.
בברכת התורה והארץ
דוד אייגנר