כלאי הכרם

השאלה:

שלום וברכה הבנתי שכיום נהוג לנטוע את הגפנים בכרם במרחק של כמטר וחצי בין גפן לגפן, ולכאורה אין להם דין 'כרם' בשל כך, כי אין ד' אמות ביניהן. ואמנם כאשר יש לכרם יותר משתי שורות אנו מחשיבים שורה אחת מכל שלוש כאילו אינה, וכך יוצא שיש ד' אמות ביניהן, אך בפשטות המשנה אמרה כן משום שבאמת הן עתידות להעקר משם, אך האם גם בימינו, שאין כוונה לעקור את הגפנים הללו, עדיין שייך לראותן כאילו אינן ולהחיל על כלל הגפנים דין כרם בשל כך? תודה רבה (אשמח, אם יש אפשרות, להפנות למקורות שדנו בעניין)

התשובה

הרב דוד אייגנר | ז' תשרי תשע"ו 10:11

ב"ה

שלום וברכה!

ארבע האמות שמקדשות בכרם הוגדרו כך מכיוון שהן נצרכות לעבודת הכרם, כך מובן בראשונים שמבארים את דין עבודת הכרם.

הגר"ש ישראלי בארץ חמדה חלק ב עמ' קא דן בשאלה מה יהיה הדין כשגודל המחרישה ישתנה, ומשמע מדבריו שכשגודלה של המחרישה משתנה משתנה גם הגדרת הכרם.

לכן מכיוון שדך הנטיעות היום לטעת גפנים באופן צפוף יותר, וזו השיטה החקלאית המקובלת, הרי שהשורה האמצעית אינה עומדת להיעקר ולכן לכרמים של ימינו יש דין כרם לכל דבר.

וראה אמונת יוסף פ"ה ה"ב ד"ה ר"ש בר בא שכתב שכל הדיון ביחס ל'רואין את האמצעיות כאילו אינן' הוא רק במקרה של אדם שנטע באופן סתמי, משום שכוונתו היא לבחון אלו גפנים, אך אם הוא נטע כך באופן מכוון, וכוונתו היא שכל הגפנים יצמחו, הרי שלא שייך לומר את הדין של עומדות להיעקר ולכן יש לכל הגפנים דין כרם.

בברכת התורה והארץ

דוד אייגנר

toraland whatsapp