התשובה
נאמר במשנה (כלאים פ"ה מ"ו): 'הרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לו אלקטנו מותר כשאחזור אלקטנו אם הוסיף במאתים אסור'.
המשנה מחלקת בין שני מקרים שונים. בשני המקרים צמח ירק בכרם, במקרה שאדם (בעל הבית או הפועל[2]) אומר 'כשאגיע אלקטנו' - אין הכלאיים נאסרים, ואילו במקרה שאומר 'כשאחזור אלקטנו' - הכלאיים נאסרים. וכן פסקו הרמב"ם (כלאים פ"ה הכ"א) והשו"ע (יו"ד סי' רצו סע' טז).
התוספות[3] ביארו שבכלאיים קיים דין מיוחד, שכלאי הכרם נאסרים רק כשהבעלים מגלים דעתם שהם חפצים בקיום הכלאים, על פי דרשת הפסוק (דברים כב,ט) 'לא תזרע כרמך כלאים' -'דומיא דזריעה דניחא ליה'. דהיינו כלאי הכרם נאסרים רק כשהדבר ברור שאין הבעלים מעוניינים בעקירת הירק. לכן כשהבעלים בדרכם ללקט את הירק, ועדיין לא הגיעו אליו, אין ראיה לכך שהם חפצים באיסור, ולכן הכלאיים אינם נאסרים. אך אם הייתה בידם יכולת לתקן את האיסור ולא עשו זאת, מוכח כי הם חפצים באיסור, ולכן הכלאיים נאסרים.
הר"ש[4] מוסיף שכל עוד האדם לא הגיע לכלאיים, מוכח שאינו מתעצל מעקירת הירק, אך אם הגיע ולא עקר את הירק מוכח שהוא התייאש, ולכן הכלאיים נאסרים. לפי זה, איסור כלאי הכרם תלוי באופי הפעולה של בעל הבית. כל עוד אופי הפעולה הוא של עקירה וגילוי דעת שאין לו רצון בכלאיים - אינם נאסרים.
לאור הנ"ל יש להסיק, שמותר לרסס את כלאי הכרם, למרות שאינם מתים מיד, (אף שלעיתים משקים את העשבים שגדלו, עושים זאת על מנת שהריסוס ישפיע באופן טוב יותר).
[1]אחד הריסוסים הנפוצים הוא הראונדאפ (שמייצרת חברת אקוגן) הגדרות היצרן הן: 'מדביר עשבים סיסטמי לא בררני נקלט דרך העלווה הירוקה, מובל מטה לבית השורשים וע"י כך מדביר את מרבית העשבים הקיימים... רצוי לרסס לאחר השקיה'. ישנם תכשירים נוספים כגון: גול (GOAL, שמייבאת חברת אגריכם), רונסטאר ונוספים. להלן הגדרות היצרן של גול : 'גול המופעל בהמטרה או גשם, ימנע הצצת העשבים לתקופה ממושכת בהתאם לעונה ולמינון'.
[2] כך מובן מהירושלמי, שמדובר דווקא בבעל הבית או בפועל, וכך פסקו הרמב"ם (הל' כלאים, פ"ה הכ"א) והשו"ע (יו"ד, סי' רצו סעי' טז). ואילו אדם אחר, גם כשרואה את הכלאיים אין לו יכולת לאוסרם.
[3] תוספות, ב"ב ב ע"ב ד"ה נתייאש.
[4] ר"ש, כלאים פ"ה מ"ו.
