הנדסה גנטית

השאלה: שלום כבוד הרב, אני עוסק לאחרונה, כחלק מחבורת לימוד, בדין הנדסה גנטית בצמחים ובבע"ח. כיוון שבנושא רחב ומהותי כ"כ ברבים מהפוסקים העיקר חסר מן הספר, לצערי, אשמח למספר תשובות. א. מדברי שמואל בקידושין וסנהדרין "כדשמואל דאמר שמואל את חקותי תשמורו חוקים שחקקתי לך שם בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה" נלמד דין גדר 'דרך מלאכה' כמלאכות השבת לדוג'? דהיינו שמואל מלמד ש הרבעה של בהמה שלא כדרכה בהרכבה שהינה לרובא שעלמא מותרת יוצרת גדר זהה בהרכבת האילן או לא? ב. הנדסה גנטית בצמחים באמצעות חיידקים היא לכאורה שיאו של דין 'למינהו' - שידוד מערכות הטבע- הנלמד בחולין בענין נשאו דשאים ק"ו בעצמם, ואעפכ לא מצאנו איסור כלאיים בבע"ח עם צומח, האם דרך זה מותרת? ג. מהו בכלל מעמדו של האובייקט - הגן? כ'אביו' דהיינו בע"ח או צומח או כפירשא בעלמא? כיצד יש להגדירו וממילא מה מעמדו כשמחדירים אותו (בפרט לאחר הכפלה וריבוי לאין שיעור באופן מהונדס כימי) ? האם מוכרחת שיטתו של הגרשז במנחת שלמה שם?

התשובה

הרב יואל פרידמן | כ"ג ניסן תשע"ט 9:59

שלום, 

אכן הנושא רחב ואינו מתאים לתשובה קצרה. ובנוסף העיקר אינו חסר מן הספר אלא להפך מצוי בהרבה מאד מאמרים שפורסמו. אם כב' ישלח לי דוא"ל בפרטי אוכל לשלוח חזרה כמה מאמרים שעוסקים בהרחבה בנושא זה.

ב. לא לגמרי הבנתי את השאלה הראשונה, אך אכן דין כלאי אילן וכלאי בהמה שאונים משאר הכלאיים, והסברה שהאיסור בשני אלה הוא פעולה ספציפית של הרכבה או הרבעה דווקא אכן יש בה צד היתר בהקשר להכלאה וק"ו בהנדסה גנטית ועי' בתשובות לשאלה זו: מו"ר הגר"ש ישראלי ס' התורה והארץ ח"ג עמ' 118-121 שהסכים להתיר; ובתשובה הגר"ש וואזנר בשו"ת שבט הלוי ח"ט סי' רכד שבה אסר.

בברכה, 

יואל פרידמן

toraland whatsapp