האם אפשר לשתול בצפיפות פרחי נוי ליד צמחי תבלין כמו נענע לואיזה

התשובה

שלום

להלן פרטי דיני הרחקה בכלאים מתוך ספר הלכות הארץ שבהוצאת המכון (הלכות כלאים פ"ד סעיפים ג-ו)

ג. איסור כלאי זרעים הוא כאמור בצמחים חד-שנתיים, ובלבד שיהיו ראויים למאכל אדם.[1] גם במקרה שאחד המינים משמש למאכל אדם והאחר אינו כזה אך רגילים לגדל אותו ולזרוע ממנו שדות שלמים (כגון כותנה) – אסור.[2]

ד. אם שני המינים אינם מאכל אדם, אף אם משתמשים בהם למאכל בהמה (או לצורך אחר) – אין בהם איסור כלאיים.[3]

ה. אין איסור כלאי זרעים בצמחים שמיועדים לתרופה,[4] בצמחי נוי ובצמחי ריח,[5] אך בצמחי תבלין (כגון פטרוזיליה וכוסברה) וצמחים שמיועדים לנתינת טעם בתה (כגון נענע) – אסור.[6]

לאור זאת  אין לשתול בצפיפות ללא הרחקה מיני צמחי נוי סמוך לצמחי מאכל חד שנתיים כגון נענע

אך לואיזה היא צמח רב שנתי (ונחשב כאילן לעניין הלכות כלאים)וניתן לשתול בסמוך אילו מיני צמחי נוי חד שנתיים.

כמו כן מותר לשתול שני צמחי נטוי בצפיפות ללא הרחקה , ולכן מותר לשתול כובע הנזיר (אף שיש שאוכלים אותו אך מקובל הוא להיות צמח נוי) בסמוך לחמניית נוי (בתנאי שהוא סוג שאינו מוציא גרעינים הראויים לאכילה ומיועד רק לנוי)

בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי

[1] רמב"ם, שם ה"ד.

[2] כסף משנה, לרמב"ם; ועי' חוקות הארץ, עמ' 55–57.

[3] חזו"א, כלאיים סי' א ס"ק יד ד"ה כלאי; ארץ חמדה, עמ' יט.

[4] רמב"ם שם.

[5] חזו"א, כלאיים סי' ס"ק יד ד"ה כלאי; ועי' חוקות הארץ, עמ' 57.

[6] עי' בספר מים חיים (הוכמן), פ"ג סעי' ד, הערה י, שכך הורו הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ. ואף שלעיל בהל' תרומות ומעשרות פ"ו סעי' יא, כתבנו שעלי תה שאינם נאכלים פטורים מתרומות ומעשרות, לעניין כלאיים – יש להחמיר, כי ההגדרות שונות: לעניין תרו"מ כתב הרמב"ם (הל' תרומות פ"ב ה"א): 'כל אוכל אדם... חייב בתרומה'; ואילו בהל' כלאיים כתב הרמב"ם (הל' כלאיים פ"א ה"ד): 'אין אסור משום כלאי זרעים אלא זרעים הראויין למאכל אדם', ועי' מהר"י קורקוס, לרמב"ם שם.

בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי