התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
הרמב"ם (הל' כלאים פ"ה ה"ח) כתב שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ולכן כרם שהתפשט על תבואת חברו, הכרם נאסר ואילו התבואה לא נאסרה. אולם מכיוון שיש פוסקים רבים שבכלאי הכרם אדם אוסר שאינו שלו, ובייחוד שהצמח הלך מעצמו (עיין חוקות הארץ כלאים פ"ה ה"ח אות ב). על כן יש לחתוך את הגפן מיידית והתבואה מותרת. ואם לא חתכו מיד ג"כ אפשר להקל כדעת הרמב"ם ולא לאסור את התבואה.
בנדון דידן מדובר בפרחים שאינם מאכל אדם (כך אני מבין מהשאלה) וא"כ נראה שבודאי אפשר להקל שרק במאכל אדם (תבואה וירקות) אבל פרחים אינם מאכל ואין בהם כלאי הכרם ואין צריך לעקרם.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ