התשובה
בספר הלכות הארץ (בהוצאת המכון) הלכות כלאים פ"ו סעיף ב נכתב:
ב. העציץ נחשב יחידת שטח נפרדת, ויש בו היכר והפרדה למה שזרוע בעציץ אחר או למה שזרוע מחוץ לעציץ. לכן מותר לזרוע מין אחד בעציץ שמנותק מן הקרקע ומין אחר בעציץ אחר כנ"ל, ללא צורך בהרחקה הראויה. והוא הדין אם המין השני זרוע באדמה ליד העציץ הנ"ל.[1]
[1] שו"ת הר צבי, זרעים ח"ב סי כד אות ג (עמ' סא/1); ובס' ארץ חמדה, עמ' כא, התיר אף כשעציץ אחד מוגבה, גם אם הוא נקוב, והמין השני זרוע באדמה; וכ"כ בשו"ת שבט הלוי, ח"ו סי' קסו; וכן מובא בשם הגרי"ש אלישיב, ספר מים חיים (הוכמן), ירושלים תשנ"ז, עמ' נה; אך החזו"א, כלאיים סי' יג ס"ק טז ד"ה מנחות, אוסר אף בעציץ שאינו נקוב.
1. לאור זאת מותר לשתול מספר מיני תבלין ותה כל אחד בעציץ נפרד, ונחשב הדבר כהיכר ולא מצריך הרחקה נוספת בין העציצים.
2. לעניין תרו"מ הואיל ואין מיני אלו נאכלים אלא רק נותני טעם יש להפריש בלא ברכה .
3. מיני צמחים הנאכלים כגון פרטוזליה כוסברא חייבים בתרו"מ אם גדלים בשטח פתוח ולא בבית יש להפריש ואף לברך.
