התשובה
ב"ה
שלום וברכה
מותר לגדל כיום בהמה דקה, בארץ ישראל רק בתנאי שיש אפשרות לשמור עליה היטב כדי שלא תגרום נזק בגינות ובשדות של אחרים.
אמנם במשנה בבא קמא (פ"ז מ"ז) נאמר: "אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין בסוריא ובמדברות שבארץ ישראל". ובטעם הדבר כתב רש"י (ב"ק עט ע"ב): "משום ישוב א"י שמבעיר את השדות וכל שדות ארץ ישראל סתמן דישראל", מובן שמדובר באיסור גזל. וכן מובן מהרמב"ם (פהמ"ש ב"ק פ"ז מ"ז).
אך לדעת הרמ"ע מפאנו (סי' פה) הגזרה תלויה במקום, על כן אם הבהמה נמצאת במקום שמור, אין איסור על גידולה.
השולחן ערוך (חו"מ סי' תט סע' א) פסק: "אין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל, מפני שדרכם לרעות בשדות של אחרים והיזקם מצוי, אבל מגדלים בסוריא ובמדברות שבארץ ישראל. והאידנא, שאין מצוי שיהיו לישראל בארץ ישראל שדות, נראה דשרי".
נחלקו האחרונים בשאלה האם בזמננו, כשרוב התושבים בארץ הם ישראל, חוזרת התקנה שאין לגדל בהמה דקה, או שמא מכיוון שהותרה הגזרה, ניתן לגדל בהמה דקה.
לדעת הרב פרנק, ('הר צבי' טור חו"מ מהדורת 'אל המקורות', חידושים על סימן תט) יש להתיר, מכיוון שבמשך השנים הגזרה בטלה, ושוב לא ניתן לחדש אותה, "שאין עושין מעצמנו גזירות חדשות".
לדעת הרב ישראלי ('עמוד הימיני' סי' כג) יש להתיר מכמה טעמים: א. איסור הגידול הוא משום היזק ותקנת חכמים היא לטובת הציבור, ולא משום מצוות יישוב הארץ. במקרה שבו הניזוקים מוחלים, ומוכנים שישלמו להם נזקם, האיסור אינו קיים, משום שהרשות ביד הציבור לוותר על תקנה שנתקנה לטובתו. ב. היישוב כולו מפיק תועלת מכך, ורבים מן היישוב מתפרנסים מכך, על כן לדעתו "אין אנו צריכים לבוא כלל לביטול התקנה אלא שבנידון דידן אין התקנה קיימת כלל".
כן כתבו 'ציץ אליעזר' (חלק כ סי' יג חלק ז סי' כד) ושו"ת 'ישיב יצחק' (חו"מ סי' מב).
אמנם לדעת מרן הרב זצ"ל (הלכה ברורה ב"ק עט ע"ב) שבזמן שהתחיל היישוב, חזרה התקנה, ואין לגדל, וכ"כ מחבר שו"ת 'יביע אומר' (ח"ג- חו"מ סימן ז) . וכן סובר בעל 'שבט הלוי' (ח"ד סי' רכז), שהחומרות שהיו בימי חז"ל שייכות גם היום, בזמננו.
נראה שמכיוון שגם בזמן הגמרא דובר באיסור דרבנן, בגזרה שגזרו חכמים, והשולחן ערוך הכריע שאין איסור גידול בהמה דקה בזמן הזה, וכן מכיוון שלדעת 'הר צבי', הרב ישראלי ו'ציץ אליעזר' מותר לגדל, ניתן לגדל בזמננו בהמה דקה.
בברכת התורה והארץ
דוד אייגנר
מכון התורה והארץ
