לטוס לשדה התעופה 'רמון' הסמוך לאילת

התשובה

ב"ה כ"א אדר א' ה'תשפ"ד

                                יציאה לשדה התעופה 'רמון' – האם בכלל איסור יציאה מהארץ

שלום רב וברכת ה' עליכם

בתשובה לשאלתכם

הקדמה: כיוון שנמל התעופה 'רמון' שוכן 18 ק"מ צפונית לעיר אילת, ניתן לדון בשאלתך כחלק מהשאלה האם מותר לטייל ממרכז הארץ לעיר אילת, ולפי זה נדון בדברים.

תשובה קצרה:  למעשה: מותר לבקר בעיר אילת ולטוס לשדה התעופה רמון שמצפון לעיר, ואין בכך איסור יציאה מארץ-ישראל. כפי שיבואר להלן (מפאת קוצר המקום לא נביא מקורות).

• תשובה מורחבת:
• הקדמה: כיוון שנמל התעופה 'רמון' שוכן 18 ק"מ צפונית לעיר אילת, ניתן לדון בשאלתך כחלק מהשאלה האם מותר לטייל ממרכז הארץ לעיר אילת, ולפי זה נדון בדברים.
• כידוע, קיים דיון הלכתי רב מאוד, אודות הגבול של עולי מצרים בתחומי הערבה, ונביא את עיקרי השיטות:
• יש מי שסובר שאילת וכל סביבתה היא בתחום גבולות פרשת מסעי.
• גם לסוברים שאילת אינה בגבולות פרשת מסעי, יש הסוברים שכיבושי דוד ושלמה קדשו אזורים אלו. ומשום כך הם נכללים בתחומיה המורחבים של קדושה ראשונה, שאף שלא התקדשה בימי בית שני, אך למעשה אין איסור לצאת מתחום עולי בבל לתחום עולי מצרים.
• מסיבות אלו כאשר דנו במעמדה של העיר אילת לאחר כיבוש האיזור באדר ה'תש"ט (ב'מבצע עובדה' שחתם את מלחמת השחרור), חיוו דעתם הרבנים הראשיים לישראל באותה תקופה: הרה"ג יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל והראשל"צ הרה"ג בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל. שיש להתייחס לאילת כחלק מארץ ישראל. והצטרפו אליהם חברי מועצת הרבנות הראשית באותה תקופה: הגרצ"פ פרנק זצ"ל רבה של ירושלים, והרב עובדיה הדאיה זצ"ל חבר ביה"ד הגדול וראש ישיבת המקובלים 'בית-אל'.
• גם לדעת הסוברים שאילת היא מחוץ לגבולות של 'קדושה ראשונה' – דנו פוסקי דורנו אודות שטחי המדבר בדרום מזרח הארץ שנכבשו על ידי צה"ל, האם כיבוש זה מקדש אותם בקדושת הארץ לעניין חיוב תרומות ומעשרות, כדלהלן:
• יש הסוברים שכיבוש צה"ל מקדש ומחייב במצוות התלויות בארץ גם את המקומות שלא התקדשו על ידי עולי מצרים. לדעה זו הכיבוש אף מקדש מחדש את אותן המקומות שנכבשו בעבר על ידי עולי מצרים, ולא התקדשו מחדש על ידי עולי בבל בימי בית המקדש השני, מכיוון שהוא נעשה עבור רוב ישראל ובשליחותם.
• אך יש חולקים וסוברים שכיבוש צה"ל אינו יכול לחדש ולחייב במצוות התלויות בארץ הן מקומות שלא התקדשו על ידי עולי מצרים, ואף לא מקומות שלא התקדשו מחדש על ידי בבל, כיוון שצריך בית דין סמוכים לקדש את אותם מקומות בקדושת הפה.
• לאור כל האמור לעיל, מחייבים מחמת הספק במצוות התלויות בארץ את כל שטח הערבה שמדרום לים המלח עד אילת.
• אולם כאשר דנים בשאלה על נסיעה לאילת נוסף, ניתן להוסיף גורם נוסף לדיון, והוא מעמדן ההלכתי של ארצות 'קיני קניזי וקדמוני' שהובטחו לאברהם אבינו, ואמורים להצטרף לארץ הקדושה לעתיד לבוא. והדעה שהוכרעה שארצות אלו הם: עמון, מואב ואדום.
• לכן אף אם אילת לא התקדשה בקדושת הארץ, לכל הפחות היא כלולה בתחום ארץ אדום שהיא אחת משלושת הארצות הנ"ל. ולדעות מסוימות קיימת מצוות 'ישוב הארץ' ב'גבולות ההבטחה' ובוודאי שמותר לצאת לשם.
• נימוק נוסף, שאינו נוגע לזיהוי גבולות הארץ כלל, הוא הצורך של מדינת ישראל בישוב הערבה והעיר אילת. לכן כיוון שמדינת ישראל רואה צורך בטחוני והתיישבותי בהחזקת המקום, ע"פ צרכים ביטחוניים וכלכליים, ומסיבה זו היא הרחיבה את גבולה עד העיר אילת ועד בכלל - ממילא כל מי שגר בעיר אילת מצטרף לקיום המצווה הכללית של האחיזה בארץ של "וירשתם אותה וישבתם בה", בדומה למוצב קדמי שאף אם יוצא מחוץ לגבול, הוא חלק מקיום גבולות הארץ, ולכן אפילו מסיבה זו לבד, למי שיושב שם יש חלק קיום המצוה של ישוב הארץ. (ראה כך הובא בשמו של ראש ישיבת הר המור, הרב עמיאל שטרנברג שליט"א במאמרו של הרב יעקב לנזר שליט"א, בעבר מרבני העיר אילת, וכיום רב הישוב בני נצרים). ואם סברא זו נאמר לגבי הישיבה בעיר אילת. כל שכן שניתן לומר אותה, לאדם שבא לבקר בעיר אילת, כי בכך הוא מחזק את אנשי העיר היושבים בה כשליחי ציבור. ובוודאי בתקופה זו בה הם נתונים לאיום על ידי הרשעים היושבים בארץ תימן.
• לכן כמסקנה, למעשה: מותר לבקר בעיר אילת ולטוס לשדה התעופה רמון שמצפון לעיר.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב