דרישת ציון

התשובה

אין ספק שמצווים אנו לדרוש אל המקום, גם כאשר יש מגבלות מעשיות
והלכתיות לכך. ועיין רמב"ן דברים יב' ה' בשם הספרי. "לשכנו
תדרשו", ופירש הרמב"ן: שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך
בית השם, ותאמרו איש אל רעהו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי
יעקב (ישעיה ב' ג'), כלשון ציון ישאלו דרך הנה פניהם (ירמיה נ'
ה'). ובספרי (ראה ח'), תדרשו, דרוש על פי הנביא, יכול תמתין עד
שיאמר לך נביא, ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ומצא ואח"כ
יאמר לך נביא, וכן אתה מוצא בדוד וכו'.
כלומר עלינו להשתדל עד כמה שביכולתנו, גם כשאיננו יכולים לבנות
עדיין את המקדש, לדרוש אליו ולהזכירו לבל ישכחוהו חלילה. העמדת
שומרים על הר הבית יש בה בכדי לתרום תרומה משמעותית לקיום
מצוה זו.

אני מדגיש תמיד שכל התהליך של שיבת ציון בימינו החל בצפייה
להקרבת קרבן פסח (דרישת ציון להרב צבי קלישר). ועובדה היא שגם
רחוקים מתורה ומצוות מדברים על "הבית השלישי".
אלא שעם זאת צריך להדגיש שהדרך אל ההר ארוכה ומפותלת. מרן
הרצ"יה קוק זצ"ל אמר לנו תמיד שיש סדר בגאולה, מינוי מלך,
מחיית עמלק ואח"כ בניית בית המקדש. לשאוף לבנין המקדש –
צריך, אך צריך ללכת גם בדרך הנכונה. בלי מלכות ישראל, אחדות
עם ישראל, שאיפה של כלל ישראל לבנות את המקדש, אין שום
סיכוי שנזכה לראות בבניין בית תפארתנו והדרך לכך קשה.
ובינתיים הדבר החשוב שאנו חייבים לעשות הוא לעסוק בתורת המקדש
להלכה גם אם זה עדיין לא למעשה.
כשעם ישראל במדרגה הנכונה, מלוכד בשאיפתו לקדושה ולמקדש,
תימצא הדרך המעשית לבנין בית תפארתנו. לכן אין לקבוע מסמרות
בשאלה אם יהיה צורך לאווירה נאותה גם באנושות כולה או לא. מסתבר
שכשעם ישראל יהיה ראוי לכך הדבר יקרין גם על האנושות כולה
שתהיה בשלה לכך שמציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.
יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך.