שאילה באורים ותומים בכיבוש הארץ - מצווה או רשות

התשובה

ב"ה ערב שבת קודש כ"ד מנחם-אב ה'תש"פ

לסדר: "וִֽירִשְׁתֶּ֥ם אֹתָ֖הּ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּֽהּ" (דברים יא, לא)

לכבוד

דביר נפתלי

שלום וברכה וכל טוב

בתשובה לשאלותיך אודות אי השלמת כיבוש הארץ על ידי שבטי ישראל.  

אתה שואל שמא העובדה ששאלו באורים ותומים מהווה חוסר רצון לכבוש את הארץ?

תשובה:

לענ"ד ההיפך הוא הנכון כפי פשט הפסוקים שופטים (פרק א, פסוקים א-ג) שם נאמר בנביא:

"וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיקֹוָ֖ק לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֧נוּ אֶל־הַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ: וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֖ק יְהוּדָ֣ה יַעֲלֶ֑ה הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ בְּיָדֽוֹ: וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְע֨וֹן אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגוֹרָלִ֗י וְנִֽלָּחֲמָה֙ בַּֽכְּנַעֲנִ֔י וְהָלַכְתִּ֧י גַם־אֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן".

ומפרש רש"י (שופטים פרק א פסוק א) שהם שאלו את ה' כדי להזדרז לכבוש את האיזורים שכבר הוגרלו להיות נחלות השבטים אלא שעוד לא נכבשו, כלשונו:

"מי יעלה לנו אל הכנעני - על מקומות שהפלנו בגורל ועדיין לא נכבשו"

ולכן לאחר התשובה "יהודה יעלה, הנה נתתי את הארץ בידו" בא יהודה לשמעון ואומר לו שנכבוש באופן משותף, כפי שפירש רש"י (שם פסוק ג):

" לשמעון אחיו - לשבט שמעון: עלה אתי - ועוזרני לכבוש את מה שנפל בגורל".

כלומר, עם ישראל רוצים להמשיך בתנופת הכיבוש אך כיוון שאין את ההנהגה של יהושע, ודווקא משום כך הם צריכים לשאול באורים ותומים. ואכן לאחר התשובה של השי"ת קיים שיתוף פעולה בין יהודה לשמעון. שאודות שיתוף פעולה מיוחד זה הרחבנו בספר התורה והארץ ח"ז במאמר העוסק בנחלות יהודה ושמעון.

יתרה מכך עצם השאילה באורים ותומים מלמדת על פעולה חשובה. כי שאילת באורים ותומים נעשית או עבור מלך או עבור מי שנחשב כמלך כדברי המשנה במסכת יומא פ"ז מ"ה: "ואין נשאלין אלא למלך, ולאב בית דין, ולמי שהציבור צריך בו";

כאשר את טעם הדבר ביארה הגמ' במס' יומא עג ע"ב:

"ואין שואלין אלא למלך. מנא הני מילי? אמר רבי אבהו: דאמר קרא ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים וגו' הוא - זה מלך, וכל [בני] ישראל אתו - זה משוח מלחמה, וכל העדה - זו סנהדרין";

וכך פסק הרמב"ם הלכות כלי המקדש פרק י הי"ב:

"ואין נשאלין בהן להדיוט אלא או למלך או לבית דין או למי שצורך הציבור בו שנאמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד וגו', הוא זה המלך, וכל בני ישראל זה הוא משוח מלחמה או מי שצורך הציבור בשאילתו, וכל העדה אלו ב"ד הגדול".

יתרה מכך, השאילה באורים ותומים כחלק מכיבוש הארץ מפורשת בתורה, וכפי שלמדה הגמ' יומא עג ע"ב; מהפסוקים בהם הקב"ה אומר למשה למנות את יהושע בן נון אשר יעמוד לפני אלעזר הכהן וישאל באורים ותומים גם בכיבוש הארץ.

כפי שמפורש בפרשת פנחס (במדבר כז, כא) לאחר הציווי של ה' למנות את יהושע בן נון כמנהיג אחריו:

(יח) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַח־לְךָ֙ אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ר֣וּחַ בּ֑וֹ וְסָמַכְתָּ֥ אֶת־יָדְךָ֖ עָלָֽיו: (יט) וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ אֹת֗וֹ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כָּל־הָעֵדָ֑ה וְצִוִּיתָ֥ה אֹת֖וֹ לְעֵינֵיהֶֽם: (כ) וְנָתַתָּ֥ה מֵהֽוֹדְךָ֖ עָלָ֑יו לְמַ֣עַן יִשְׁמְע֔וּ כָּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: (כא) וְלִפְנֵ֨י אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ יַעֲמֹ֔ד וְשָׁ֥אַל ל֛וֹ בְּמִשְׁפַּ֥ט הָאוּרִ֖ים לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק עַל־פִּ֨יו יֵצְא֜וּ וְעַל־פִּ֣יו יָבֹ֗אוּ ה֛וּא וְכָל־בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֥ל אִתּ֖וֹ וְכָל־הָעֵדָֽה".

כלומר, הנושא היחיד בו נאמר מפורש בתורה שנשאלים עליו באורים ותומים זה בכיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון שהוא בעצמו גם אמור היה לשאול את ה' באורים ותומים.

לאור דברים אלו עולה התשובה לשאלתך שלא רק שהשבטים נהגו כהוגן כששאלו באורים ותומים, ולא עשו זאת מתוך רצון להתחמק מכיבוש הארץ, אלא שכך רצון התורה שיהושע בן נון וכל אחד מהבאים אחריו ישאלו בה' באורים ותומים בעת כיבוש הארץ.

להרחבת הדברים – האם אכן יהושע כך נהג למעשה

אלא שעדיין יש לשאול האם שאילה באורים ותומים זה מצווה כחלק מכיבוש הארץ, או רק רשות ואפשרות. דהיינו שתהיה למלך אפשרות לשאול בה' במשפט האורים, כאשר יהושע בן נון ירצה לעשות כן – אך אין זו חובתו.

לדעת הרלב"ג כיוון שהדבר נאמר בתורה, זאת אומרת שכך גם כן היה למעשה, רק שהנביא לא מציין אימתי וכיצד נשאל יהושע בן נון באורים ותומים, וכך כותב הרלב"ג (שופטים א, א):

"סיפר שאחרי מות יהושע שאלו בני ישראל בה' רצה לומר, באורים ותומים מי מהשבטים יעלה בתחילה להלחם בכנעני הנשאר בארצות השבטי' וראוי שנדע שאין הרצון בזה שלא היו נשאלין באורים ותומים בימי יהושע כי התורה העידה כי בימי יהושע ג"כ ישאלו במשפט האורים".

ובאשר לשאלה מדוע הנביא אינו מציין זאת בכל ספר יהושע שכך נהג יהושע ודווקא כאן אחרי מותו מציין זאת הנביא?

עונה הרלב"ג שיתכן שהנביא מדגיש דווקא כאן את השאילה בה', כי כאן השאלה היא מי אמור להיות השבט שיוביל את המלחמה הראשונה אחרי מות יהושע, כיוון שהמלחמה הראשונה אחרי מות יהושע אמורה להוות דגם לשאר המלחמות כיצד ייראו ישראל בעיני העמים, האם כמנצחים או כמפסידים ח"ו, כפי שמבאר הרלב"ג, בהמשך דבריו:

"ואולי הרצון בזה כי אחרי מות יהושע הוצרכו לשאול מי יעלה בתחלה כי במלחמה הראשונה שרש גדול לשאר המלחמות וזה שאם ינוצחו ישראל במלחמה הראשונה יאמרו הנשאר מהגוי' ההם סר צלם מעליהם ויתחזקו להלחם בהם ואם ינצחו אותם יפיל הענין מורך לב בגוים ההם וינצחום ישראל בקלות, ולזה בחר השם שילח' תחלה מי שהוא ראוי יותר לנצח והוא שבט יהודה, וסבב יהודה שעלה אתו שמעון להלחם כאשר נשארו בגבולו מהגוים ההם".

אלא שדברי מוקשים לכאורה מדברי הגמ' עירובין סג ע"א; המדגישה שלמרות שהקב"ה אמר למשה שיהושע בן נון יעמוד לפני אלעזר ושאל לו במשפט האורים, יהושע עצמו לא נזקק לכך. והגמ' תולה זאת בכך שהורידו את אלעזר הכהן מגדולתו משום שהורה הלכות הגעלת כלים בפני משה למרות שאמר את הדברים בשמו.

והגמ' מדייקת שהרידוהו מגדולתו? מכך שבתורה נאמר: "ולפני אלעזר הכהן יעמד - ולא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע".

כלומר, למרות שעל פי האמור בתורה יהושע היה צריך לשאול את ה' באורים ותומים באמצעותו של אלעזר הכהן הגדול, אך הדבר לא אירע, וכפי שפירש רש"י עירובין דף סג עמוד א ד"ה דכתיב:

"דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו - שהיה עתיד יהושע להיות צריך לישאל דבר הלכה מאלעזר. ולא אשכחן - לאחר מיתת משה דאיצטריך ליה יהושע לאלעזר לשאול כלום".

וכן כתב המהרש"א (חידושי אגדות עירובין סג ע"א) ביתר הרחבה "ולא אשכחן – רצה לומר דיעמוד לפניו לשאול באורים ותומים כמפורש בקרא ולא אשכחן בכל מעשה דיהושע שבא לפני אלעזר לשאול באורים ותומים".

ומאידך יהושע ידע אימתי לכבוש ומה לכבוש, והדבר מדוקדק בלשון חז"ל:

"לא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע", כוונתה שיהושע לא היה צריך את השאילה דרך האורים ותומים כי הוא היה במדרגת נביא.

מסיבה זו חולק האברבנאל (שופטים א) על שיטת הרלב"ג שהבאנו לעיל. ולדעתו אכן יהושע לא היה מלכתחילה צריך לשאול בה' בעת כיבוש הארץ. כי גם הפסוקים בתורה אינם מחייבים אותו לשאול באורים ותומים, אלא רק מאפשרים לו. וכיון שהקב"ה רצה להגדיל את שמו הוא דיבר עם יהושע כפי שמדברים עם נביא וזה לשונו של האברבנאל:

"ודעתי שעם היות שהא-ל ית' אמר למשה על יהושע (במדבר כ"ז כ"א) ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים וגו', הנה אחרי כן להגדילו בעיני העם בא נבואתו מאת ה' מן השמים, ולכן תמצא פעמים רבות ויאמר ה' אל יהושע, כי תמיד בא אליו הדבור ולא הצטרך לעמוד לפני אלעזר, ואולי בעבור זה אמר אחרי שיעד ולפני אלעזר הכהן יעמוד וגו', על פיו יצאו ועל פיו יבואו, וזה על יהושע אמרו, כלומר עם היות שהוא יגיע למעלות שלמות כל כך שעל פיו מבלי אלעזר יצאו ועל פיו יבואו, הנה יצטרכו עוד לשאול לכהן, ולכן אחרי מותו זכר הכתוב ששאלו בני ישראל בה', כי לא היה להם נביא שתבואהו הנבואה, ולכן נצטרכו לשאלת האורים והתומים".

בדרך דומה למד המלבי"ם (שופטים, א, א ד"ה וישאלו) את דברי הגמ' הנ"ל:

"בחיי יהושע לא הוצרכו לשאול באורים ותומים כי יהושע סידר הכל עפ"י דברי ה', וכמ"ש חז"ל (עירובין סג א) דכתיב (במדבר כז, כא) ולפני אלעזר הכהן יעמד, ולא מצאנו שנצרך לו יהושע".

לאור זה ניתן גם ליישב את השאלה מדוע בתחילת ספר שופטים מציין הנביא שבני ישראל שאלו את ה' באורים ותומים? כי אכן זאת הפעם ראשונה אחרי כניסת ישראל לארץ שהם היו צריכים לשאול באורים ותומים כיוון שלא הייתה להם רוח הקודש. כפי שממשיך המלבי"ם לבאר ביתר הרחבה, שבימי יהושע הוא היה המצביא והוא קבע הרבה דברים עפ"י הבנתו, אבל עכשיו שאין מצוי בתוכם מצביא שהוא גם נביא, הם רצו לדעת מי יעלה תחילה על ידי שאילה באורים ותומים.

הסבר נוסף שבימי יהושע כל ישראל השתתפו בכל המלחמות ועתה כל שבט כבש חלקו, ואם תשאל מה זה משנה מי ראשון? מבאר המלבי"ם שהייתה חשיבות לשאלה זו במלחמה הראשונה אחרי מות יהושע, משום שההצלחה במלחמה הראשונה היא קריטית כדי שהעמים ימשיכו לחשוש מעם ישראל וכפי שכותב המלבי"ם, ז"ל:

"אבל במותו הוצרכו לשאול באורים ותומים כי בחיי יהושע היה הוא המצביא את העם, עתה שאלו מי יעלה בתחלה. ב] תחלה כבשו כולם ביחד, ועתה הוצרך כל (שבע) [שבט] לכבוש את חלקו, כמ"ש (יהושע יג, ו) אנכי אורישם רק הפילה בנחלה, לכן שאלו מי יכבוש בתחלה, שאם לא יצליח הראשון יאמר הכנעני כי במות יהושע נשתה גבורתם. ומפני שבחלק כל שבט נשארו עמים שלא נכבשו עוד יספר פה איך נלחמו עמהם".

כך גם כותב האלשיך הקדוש, שאע"פ שיהודה כבש רק את חלקו אך הצלחתו היא הצלחת כולם כי אם הוא ינצח בכיבוש נחלתו גם שאר העמים יפחדו משאר השבטים, וכפי שהוא שמרחיב על כך האלשיך:

"למה שהיה בכל אחד מחלקי כל שבט ושבט מקומות בלתי פנויים מיושביהם, והיו צריכים כל שבט לפנות חלקו מהנשארים בו, וה' אמר שכל מקום אשר ידרוך כף רגל יהושע יכבש לפניו והוא ינחילנו את ישראל, ויהי בשכבו אמרו ישראל אין איש אתנו שבזכותו יכבשו הכלל והפרט, כי אם שכל שבט ושבט יכבוש כל יושבי חבל נחלתו הנותרים במקומותם, וייראו מאד פן יתחיל בחלקו שבט בלתי מצליח בעצם, פן יימס את לבב אחיו, מה שאין כן אם הלוחם תחלה יצליח, שיחזיק את לב כל השאר. וזה אומרו מי יעלה לנו, כלומר כי גם שהלוחם תחלה על חבל נחלתו היה לוחם, עם כל זה יתייחס ללוחם בעד הכל כי הצלחתו מועלת לכלם "

יתירה מכך דווקא שאר השבטים שלא שאלו באורים ותומים הם פחות הזדרזו לכבוש את יתר הכנעני שישב בקרבם, ולא קיימו את רצון ה' והשאירו הרבה מהנוכרים לגור בשכנותם, וכפי שמדייק זאת האברבנאל (שופטים א, פסוק לו):

"והנה היה תכלית כל הספורים האלה להגיד, שכאשר ישראל שאלו מאת האל ית' מי יעלה לנו בתחלה להלחם באמורי, אמר השם ית' יהודה יעלה וכן היה שעלה והצליח השם בידו, ויוסף שעלה גם כן צלחה מלחמתו, אבל שאר השבטים לא עשו כן והניחו את העמים בכרתם להם ברית שהיה בהפך מה שצום האל ית', והיו אח"כ לשכים בעיניהם ולצנינים בצדיהם כמו שיזכור. הרי לך שהספור הזה כלו הקדמת ענין ישראל ופשעיהם, כי כאשר רצו להלחם היה ה' נלחם להם ומשמים נלחמו הכוכבים ממסלותם היו בעזרם, והמה מרו ועצבו את רוח קדשו וכרתו ברית את העמים אשר אמר ה' להם, עד שמפני זה בא מלאך האלהים "

הדברים מתיישבים עם הסבר מדוע אכן בחר הקב"ה דווקא בשבט יהודה, ראיתי בספר "אשר בחר בנביאים טובים" שיעורים של הרב אליעזר קשתיאל שליט"א שבתשובתו של הקב"ה לבני ישראל:

"יהודה יעלה הנה נתתי את הארץ בידו" רצה ריבונו של עולם לרמוז לעם ישראל שיתלכדו סביב שבט יהודה שהוא שבט ההמלוכה, וכפי שאכן נהג יהודה מצידו והציע לשבט שמעון להצטרף אליו.

לפי הסבר זה, הקב"ה רצה שתהיה כאן מגמה כללית בכיבוש הארץ בהובלת שבט יהודה, ולא רק בכיבוש הראשון. ואם היו זוכים בני ישראל יתכן ששבט יהודה היה השבט המוביל את עם ישראל אחרי מות יהושע הן בכיבוש הארץ והן בהנהגת האומה בכלל, וכפי שאכן השופט הראשון שקם לעם ישראל היה עתניאל בן קנז משבט יהודה, אלא שהשבטים לא המשיכו את המגמה והוחמצה השעה והרבה עיכובים היו "מכאן ועד גיחון".

אלא שכאן יש לשאול שלכאורה אין הדברים מתיישבים עם דברי הרמב"ם הל' תרומות פ"א ה"ב; שפסק שיהושע עשה את חלוקת כל הארץ לפני מותו, כדי שכאשר כל שבט יכבוש חלקו לבד, הדבר לא ייחשב ככיבוש יחיד, כלשון הרמב"ם הל' תרומות פ"א ה"ב, וז"ל:

"ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים, אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות, ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים אף על פי שלא נכבשה כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש חלקו".

ולכאורה מלשון הרמב"ם משמע שיהושע ידע מראש שכל שבט יכבוש חלקו, בלא הנהגה כללית, ודווקא משום כך הוא לא רצה שיהיה לכיבוש זה מעמד של "כיבוש יחיד" הוא רצה שכל אחד שכובש יהיה זה בשליחות יהושע שקידש את כל הארץ עבור הדורות העתידיים.

אולם אף שהקב"ה רצה שעם ישראל מתחילה יהיו מאוגדים תחת הנהגת שבט המלוכה, עדיין הוא נתן לשבטים את הבחירה החופשית לקבל הנהגה זו, ולפיכך יהושע קידש מראש את הארץ, מתוך הנחה שיתכן שהשבטים יכבשו את כל הארץ לבד.

כמובן, שהרבה ראשונים חלקו על שיטת הרמב"ם הסובר שיהושע בן-נון חילק את הארץ מראש, בכדי שכיבוש השבטים לא יהיה כיבוש יחיד. כי לשיטתם בתוך ארץ ישראל שנצטווינו לכבוש את מושג של "כיבוש יחיד" והוא נאמר רק מחוץ לארצות שבעה עממים. אך אין כאן המקום להאריך.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב