התשובה
ב"ה ב' תמוז ה'תש"פ
לכבוד
דביר נפתלי
שלום רב וברכת ה' עליך
ברוך שכוונת בשאלתך לשאלתו של המהרש"א בחידושי אגדות (מסכת בכורות דף נה ע"א), והוא עונה שהתורה קוראת מקומות על שם העתיד, והוא גם מוכיח את דבריו, וכך כותב המהרש"א:
"למה נקרא שמו ירדן וכו' אף על גב דבימי משה נקרא ירדן ולא נקרא לשם דן עד שכבשו אותה בימי השופטים כמפורש בקרא? מצינו דכתיב קרא לעתיד כדאמרי' פ"ק דכתובות חדקל ההולך קדמת אשור כו' ומי הואי אלא דעתידה כו' ע"ש".
המהרש"א מבאר שאע"פ שהשם "ירדן" נאמר בתורה זמן רב לפני ששבט דן הגיע לאותו איזור. אך התורה קוראת מקומות על שם העתיד, כלשון הגמ' במס' כתובות י ע"ב:
וכלשונה: "ומי כתב קרא לעתיד? אין, דכתיב: ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור, ותנא רב יוסף: אשור - זו סליקא, ומי הואי? אלא דעתידה.".
הגמ' שם דנה, ביחס לשם אלמנה, שהיא נקראה כן על שם שבעתיד יתקנו חז"ל לאלמנה מנה בכתובתה. והגמ' שם מוכיחה שהתורה קוראת לשמות על שם העתיד, שהרי היא מזכירה את ארץ אשור בפרשת בראשית פרק ב פסוק יד: "וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר"; ואע"פ שברור לכולם שאשור עוד לא נולד.
וכפי שכתב גם רש"י בראשית פרק ב פסוק יד: "כוש ואשור - עדיין לא היו. וכתב המקרא על שם העתיד".
להרחבת הדברים: ראה עוד בהרחבה בשפתי חכמים בראשית ב, אות ת, וכן במהר"ל בפירושו גור אריה בראשית ב, יד ד"ה וכתב המקרא וד"ה והקשה מהרא"י.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב