התשובה
א. כאשר עוזבים את הארץ אין מקיימים את מצוות ישוב ארץ ישראל. יתר ע"כ הרמב"ן ויקרא פרק יח פסוק כה, מאריך להסביר שכל המצוות כולן - עיקר חיובם הוא בארץ ישראל - נמצא שמי שעוזב את הארץ אינו מקיים מצוות (בשלמות), והדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלו-ה.
ב. בהלכה כתוב מפורש שאין לצאת מא"י לחו"ל, וכן כתוב ברמב"ם הל' מלכים פרק ה' הל' ט:
"אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור…"
ובהמשך:
"מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום".
וראה גם בשולחן ערוך או"ח סי' תקל"א סעי' ד.
ג. מהבחינה המוסרית יש שני היבטים:
א. המוסר האלקי מחייב אותנו למלא את הייעוד שהקב"ה הטיל עלינו.
ב. מהבחינה הלאומית, עם ישראל בכללו ממלא את ייעודו רק בארץ ישראל, וכל אחד ואחד מאתנו צריך להיות שותף למשימה הלאומית.
בברכת התורה והארץ,
יואל פרידמן
אתר המכון:
